מספר פריט : 4734

ת'ורמן (2006) מדיטציה וחינוך: הודו, טיבט ואמריקה המודרנית

מספר פריט : 4734

Thurman, R.A.F. (2006). Meditation and education: India, Tibet, and modern America. Teachers College Record (108) 9, 1765–1774

המאמר של ת'ורמן מתבונן בבודהיזם באופן רחב. הוא תופס את הבודהיזם כ"מסורת חינוכית באופן מהותי…לא דתית מדי במובן של…הטרנסצנדנטי, המקודש, העיסוק במציאות אולטימטיבית, ובמשמעות החיים. המטרות של הבודהיזם הן חירות והתפתחות" (עמ' 1769). בניתוח של ת'ורמן אנחנו אוהבים לחשוב על "תרבות המערב" בזמננו אנו, כמעודדת אינדיבידואליזם, אך הוא קושר אינדיבידואליזם עם קונטמפלציה, ומתאר את סוקרטס כאדם שהוצא להורג על עידוד אינדיבידואליזם מסוג זה. לפיכך, התרבות שלנו בעצם מדכאת פתיחות כזו בניגוד לבודהיזם. שחרור על פי הבודהיזם מושג על ידי ידיעה מסוג שהוא אחר מן הידיעה האינטלקטואלית. מדובר "ידיעת-על ייחודית. ידיעה באמצעות הפיכתנו לנודע, על ידי חריגה מהדואליות של סובייקט ואובייקט. לפיכך, שחרור אינו מושג באמצעות אמונה, או באמצעות השתתפות בטקסים או שיוך לקבוצה, אלא על ידי הבנה באופן העמוק ביותר" (עמ' 1770-1769). הדרך הבודהיסטית כפולת השמונה מחולקת ל: "שלוש משנות רוחניות או לימודים גבוהים: הלימודים הגבוהים של מוסר וצדק, מדיטציה, ובינה" (עמ' 1770). ת'ורמן מתאר את האקדמיה כמדולדלת "ללא תמיכה של התרגול העמוקים הדתיים הקונטמפלטיביים והאינטלקטואליים". ללא אלו "האומנויות הליברליות והמדעים…לא יכולים להפוך לאומנויות ומדעים משחררים" (עמ' 1771). המאמר נחתם במספר הצעות לאופן בו ניתן לשלב קונטמפלציה באוניברסיטה. ת'ורמן מדגים כיצד תרגול כזה עולה בקנה אחד עם הרציונל של חינוך גבוה.


Thurman's paper offers a very broad outlook on Buddhism which he considers: "essentially as an educational tradition…not too religious in the usual sense of…the transcendent, the sacred, concerned with ultimate realities, warrants of meaning. Its goals are rather liberative and evolutionary" (p. 1769). In Thurman's analysis we like to think of "the Western tradition" especially contemporarily as encouraging individualism, however he relates individualism with contemplation, and brings Socrates as an example of one who was annihilated for advocating such individualism. Thus our culture in fact suppresses this form of open-mindedness as opposed to Buddhism. Liberation in Buddhism is achieved by knowing yet not of the ordinary intellectual type but rather: "a special kind of superknowing, a knowing by becoming the known, by transcending the subject-object dichotomy. Thus, liberation is achieved not by believing, not by participating in any ceremony or belonging to any group, but by understanding in the deepest possible way." (pp. 1769-70).

The Buddhist eightfold path is divided into: "the Three Spiritual or Higher Educations: the Higher Educations of Justice or Morality, Meditation, and Wisdom." (p. 1770) Thurman depicts the academia as impoverished "without the assistance of religion’s deepest disciplines, contemplative and intellectual" since such situation prevents: "the liberal arts and sciences…from becoming liberating arts and sciences." (p. 1771). The paper ends with various suggestions on how to incorporate contemplative practice in the university, given Thurman's account on how such practice is undoubtedly commensurable with a rationale of higher education.

נכתב ע"י: תורמן רוברט.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support