מספר פריט : 4463

רות' (2006) לימודים קונטמפלטיביים: תשקיף אל עבר תחום חדש

מספר פריט : 4463

Roth, H. (2006). Contemplative studies: Prospects for a new field. Teacher's College Record,  108 (6). Pp. 1787-1815

המאמר של רות' מתאר את היוזמה ללימודים קונטמפלטיביים של אוניברסיטת בראון שתכליתה לקדם את הלימוד האקדמי של "הדרכים בהן בני אדם מצאו בתרבויות שונות ולאורך ההיסטוריה, כדי להתרכז, להרחיב ולהעמיק את המודעות על מנת לממש את הפוטנציאל לחיים מלאים ומשמעותיים" (עמ' 1788). רות' מצביע על הבעייתיות הקשה של המדע בתחום חקר התודעה. "הפכנו למומחים לחקר מדעי ברמת אדם-שלישי אך איננו אלא חובבנים באומנות של חקר ביקורתי מדעי מרמת אדם-ראשון. מעולם לא ידענו יותר על האופן בו פועלת התודעה, אך היכולת שלנו ליישם ידע זה על החוויה האישית לא פותחה באופן דומה" (עמ' 1787). רות' לפיכך מבסס ענף אקדמי בינתחומי שקרוי "לימודים קונטמפלטיביים" שיפתח שיטות מחקר מדעיות וידע של החוויה מסדר-ראשון. הענף יגשר בין "מדעי הרוח, מדעי הטבע והאומנויות במאמץ לזהות את המגוון של החוויות הקונטמפלטיביות, ואת ההסבר המדעי המשמעותי שלהן. כמו-כן הענף יחתור לטיפוח ידע חווייתי קונטמלטיבי ויכולת ביקרותית להעריך את טבען ומשמעותן של חוויות אלו" (מ' 1788).

עבור רות' ביקורתיות משמעה "שסטודנטים יעודדו להתנסות בטכניקות קונטמפלטיביות בלי שום התחיבות מוקדמת לתועלת שבהן. לאחר מכן הם ייקחו צעד אחורה כדי להעריך את חוויותיהם ולהעמיק את הבנתם לגבי משמעותן" (עמ' 1789). האג'נדה החינוכית של רות' היא אם כך שסטודנטים יחקרו את תודעתם שלהם כאובייקט, ואת חוויותיהם ממצבי התודעה כסובייקטים. דרך גישה זו הם יוכלו להעריך את חוויותיהם וכך גם לעבור טרנספורמציה חינוכית לעבר פעולות חמלה בעולם.

רות' טוען שתוכנית לימודים קונטמפלטיבית תכלול שלושה מרכיבים בעלי מטרות משלימות: 1. פיתוח גישות מדעיות מרמת אדם-שלישי לחקר קונטמפלציה. 2. פיתוח ביקורתיות מרמת אדם-ראשון לגבי המגוון העצום של מצבים תודעתיים, תרגולים שונים ומסורות שונות. 3. בחינת השפעת החוויה הקונטמפלטיבית על רווחה פיזית ומנטאלית ועל טיפוח חיים מוסריים (עמ' 1794).

פדגוגיה: היוזמה בבראון מציעה שני סמינרים מהותיים הכרוכים בלימוד ותרגול קונטמפלציה ובנוסף דורשת 10 קורסי בחירה מתחום מדעי הרוח, מדעי הטבע והאומנויות. קורסים אלו מתרכזים באופנים שונים בלימוד התודעה והמיינד. הסמינרים הרחבים כוללים 6 שעות שמתוכן 3 שעות מוקדשות ללימוד טקסטים בודהיסטים ו 3 שעות הן שעות "מעבדת מדיטציה" שבהן מתורגלות מדיטציות שנלמדו בחלק התיאורטי. רות' טוען כי שני מרכיבים אלו מבטאים את הדרישה ללימוד מרמת אדם-שלישי ואדם-ראשון. סטודנטים כותבים יומן בסוף כל מעבדה וכך הם עוקבים אחר התקדמותם ורות' עצמו יכול לברר היכן הם מתקשים.

רוחניות? לא הייתי מגדיר את רות' כמקדם "רוחניות" אלא יותר מחוייבות מדעית לידע, כאשר ידע נתפס כרחב הרבה יותר מן התפיסה המקובלת (ויש מי שיאמר שזוהי גישה רוחנית גופא). באותה מידה רות' חושב על תרגול קונטמפלטיבי כמקדם חיים משמעותיים, הרמוניה חברתית וחמלה שיכולים בהחלט להיחשב לאספקטים של "רוחניות". רות' קורא לשינוי פרדיגמטי ומחשבה מחודשת על מהותם של לימודים גבוהים באופן שיכלול את לימוד החוויה הדתית מבפנים. מבחינה זו יש קו ברור העומד בין טענותיו לבין כתביו של וויליאם ג'יימס ורות' עצמו מצביע על כך.


Roth's paper describes the Brown university contemplative initiative geared towards the academic study of "the ways that human beings, across cultures and across time, have found to concentrate, broaden, and deepen conscious awareness as the gateway to cultivating their full potential and to leading more meaningful and fulfilling lives." (p. 1788). Roth points to the great void within science's inability to study consciousness directly: "We have become the masters of third-person scientific investigation, but we are mere novices in the arts of critical first-person scientific investigation. We have never known more about how the mind works, yet our ability to apply this knowledge to our own experience has not been correspondingly developed." (p. 1787). He thus establishes an inter-disciplinary academic field "contemplative studies" that will both develop scientific methodologies and yield knowledge of the first-person experience. This field will bridge "the humanities, the sciences and the creative arts in an effort to identify the varieties of contemplative experiences, to find meaningful scientific explanations for them, to cultivate firsthand knowledge of them, and to critically assess their nature and significance." (p. 1788)

For Roth critical means: "that students would be encouraged to engage directly with these techniques without prior commitment to their efficacy. They would then step back and appraise their experiences to gain a deeper appreciation of their meaning and significance." (p. 1789). Roth's educational agenda thus suggests the students' inquiring into their own states of consciousness as objects, and their experience of these states as subjects. It is through this approach that they can learn to assess their own experience which would translate into compassionate action in the world.

Roth claims a contemplative studies curriculum would consist of three fundamental and complementary goals: 1) developing a third-person philosophical and scientific understanding of contemplative experiences; (2) developing critical first-person understanding of the great variety of ways that these contemplative states are attained through diverse disciplines (religion, literature, art, and other human endeavors); and (3) examining the influence of contemplative experience on physical and mental well-being and on the cultivation of an ethical life. (p. 1794).

Pedagogy: The Brown contemplative studies initiative program suggests two dense seminars entailing the study and practice of contemplation, and requests 10 electives from humanities, science and creative arts; one's that focus in diverse ways on the study of consciousness and the mind. The seminars include a 6 hour course in which 3 hours are dedicated to studying Buddhist texts, in conjunction with 3 "meditation labs" (an hour each) in which meditation based on these texts is practiced. Roth conceptualizes this as the two components of third and first person inquiry. Students journal for 5 minutes at the end of labs, thus they monitor their progress and Roth can himself learn what they struggle with.

"Spirituality?": I would not refer to Roth's paper as an advocacy of "spirituality". It would be more properly framed as a commitment to science as a means for knowing, with knowing being conceived far more broadly than that which customary third and second-person approaches allows. At the same time Roth does consider contemplative practice as leading to meaningful lives, social harmony and compassionate action which can be considered aspects within some conceptions of "spirituality". Thus Roth calls for a paradigm shift and a restructuring of higher education in a way that enables the inclusion of a serious study of religious experiences "from the inside". A clear line runs between William James's Varieties of the Religious Experience, and Roth's call.

נכתב ע"י: רות הרולד.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support