מספר פריט : 4362

קרבוני, רוץ' ופרדריק (2013) ההשפעה של אימון מיינדפולנס על התנהגותם של תלמידי בית ספר יסודי עם הפרעות קשב

מספר פריט : 4362

מטרת מחקר זה הייתה "לחקור את ההשפעות של אימון מיינדפולנס על התנהגות ותהליכים קוגניטיביים מבוססי תשומת לב בקרב ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב והיפר אקטיביות" (עמ' 236). הכותבים בחנו האם אימון במיינדפולנס מעלה את זמן המיקוד במשימות בקרב ילדים אלו, וניסו למדוד תשומת לב בהתבסס על סולם בעיות תשומת לב והיפראקטיביות של מערכת הערכת התנהגות ילדים, מהדורה שנייה (BASC-2, ריינולדס וקמפאוס, 2004).

בעיות קשב הן מן הקשיים הנפוצים ביותר בכיתה. 16% מילדי בית ספר יסודי סובלים מבעיות קשב ברמה כלשהי. בעיות אלו כרוכות ב"קשיים התנהגותיים, בבעיות התארגנות, עודף פעילות, והתנהגות אגרסיבית" (עמ' 234). 30% מן התלמידים הסובלים מהפרעת קשב והיפראקטיביות הם תת-משיגים. 50% מהם מדווחים על קשיים חברתיים. נראה כי טיפול תרופתי משפיע על כ 70-80 אחוזים מן הילדים הללו. במהלך 15 השנים האחרונות פותח גל שלישי של שיטות טיפול התנהגותיות וקוגניטיביות (הייס, 2004). טכניקות אלו מבקשות ליצור שינויי התנהגותי באמצעות שינוי המתמקד בקונטקסט של מחשבות ולא במחשבות עצמן (אובראין, לארסון, מורל, 2008).

            המחקר הנוכחי בדק 4  ילדים בני 8 אשר אובחנו כסובלים מ ADHD. הורים ומורים מילאו שאלוני הערכה בנוגע להתנהגויותיהם לפני ואחרי ההתערבות. הערכה נוספת התבססה על תצפיות אישיות. ההתערבות שולבה במסגרת של מפגשים אישיים דו-שבועיים עם פסיכולוג בית ספר האמון על הפרטקיקה ועל עבודה עם ילדים. הפסיכולוג לימד את הילדים את הטכניקה במשך 30 עד 45 דקות בכל מפגש. המפגשים נערכו בזמנים בהם הילדים הפגינו התנהגות בלתי-מונחת משימה בתדירות הגבוהה ביותר. מניתוח הממצאים ניכר כי ההתערבות הייתה אפקטיבית. הילדים דיווחו כי נהנו ממנה וחשו שינוי בהתנהגות. לאחר 3 מפגשים בלבד הילד הבעייתי ביותר הראה עליה של 20% בהתנהגות מונחת-משימה (עמ' 246). יחד עם זאת השונות בין המקרים היית גדולה. וייתכן שהשפעות ארוכות טווח דורשות אימון מתמשך.

הכותבים מציינים מספר כשלים במערך המחקר. אלו כוללים את העובדה שהילדים ידעו שהם נצפים. בנוסף לכך ילדים אלו קיבלו טיפול תרופתי כנגד ADHD כך שייתכן ששינויים קיצוניים בהתנהגות  נבעו מאי-לקיחת מנת תרופה. המחקר נמשך זמן רב וייתכן גם שבמהלך המחקר השתנו מינוני התרופות וסוגיהן ללא ידיעת החוקרים. לבסוף מציינים החוקרים את היתרון שבמחקר מבוסס-סובייקט יחיד כתורם להבנת מיינדפולנס בשל אופיו האינטנסיבי של מחקר מסוג זה.

Carboni, J.A.,  Roach A.T., & Fredrick, L.D.,(2013) Impact of Mindfulness Training on the Behavior of Elementary Students With Attention-Deficit/Hyperactive Disorder, Research in Human Development, 10:3, 234-251.

The purpose of this study was "to investigate the effects of mindfulness training on the behavior and cognitive processes of attention regulation in children diagnosed with ADHD." (p. 236). The authors explored whether mindfulness training increases on-task behaviors in these children, and sought to measure attention based on the Attention Problems and Hperactivity Scales of the Behavior Assessment System for Children, Second Edition (BASC-2; Reynolds & Kamphaus, 2004).

Attention in classroom instruction is among the most common difficulties. 16% of elementary-age children display some level of inattention. Such problems are associated with "behavioral difficulties such as disorganization, high activity levels, and aggressive behaviors." (p. 234). 30% of students with ADHD achieve below predicted ability levels. 50% of ADHD students report social difficulties. Pscyhostimulant medication seems to affect 70-80 percent of children with ADHD. Others experience an adverse impact or no impatct at all. In the past 15-years so-called third wave behavioral and cognitive therapies have been developed (Hayes, 2004). These techniques seek behavioural change through changing the context of thoughts rather than their content (O'Brien, Larson, & Murrell, 2008).

The current study examined 4 8 year-old male participants diagnosed with ADHD. Parents and teachers completed a norm-referenced diagnostic rating scale before and after the intervention. Students were also assessed through observations. The mindfulness intervention was introduced through a bi-weekly one on one meetings in which a school psychologist trained in mindfulness and working with children taught the technique during a 30 to 45 minute-session. The session was given during times in which the student was assessed as most-frequently off-task.

Analysis showed that the intervention was substantially effective, and the children indicated that they enjoyed the practice, and felt the difference in their behavior. After as little as 3 sessions the most problematic case demonstrated an increase of 20% in his on-task behavior (p. 246). Lasting effects however may take time to establish.

The authors mention a number of flaws from which their research sufferes. These include the children's knowing that they were being observed to detect their on-task performance. In addition these children were taking medication to treat ADHD thus substantial changes in their performance may have been due to missing a dosage. The research took place over several months, thus it is also possible that medication type and dosage has been changed. The authors mention a number of advantages of single-subject research as contributing to the understanding of mindfulness based on its intense nature.

Hayes, S. C. (2004). Acceptance and commitment therapy, relational frame theory, and the third wave behavioral and cognitive therapies. Behavior Therapy35, 639–665.

O’Brien, K. M., Larson, C. M., & Murrell, A. R. (2008). Third-wave behavior therapies for children and adolescents: Progress, challenges, and future directions. In L. A. Greco & S. C. Hayes (Eds.), Acceptance and mindfulness treatments for children and adolescents: A practitioner’s guide (pp. 15–36). Oakland, CA: New Harbinger Publications.

Reynolds, C. R., & Kamphaus, R. W. (2004). Behavior Assessment System for Children – Second Edition manual. Circle Pines, MN: American Guidance Service Publishing.

נכתב ע"י: קרבוני, רוץ', פרדריק.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support