מספר פריט : 4342

קסלר (2000) הנשמה של החינוך.

מספר פריט : 4342

רייצ'ל קסלר הייתה המייסדת של ה passageworks institute  שנמצא בבולדר קולורדו והוקם ב 2001. הארגון נוסד בעקבות עשרים שנות עבודה בהן פיתחה דרכים להכניס נשמה ללמידה בבתי ספר.
החזון של הארגון אותו ייסדה הוא : "לתמוך במחנכים המחפשים לפתח למידה חברתית-אקדמית ורגשית וליצור אוירת לימוד משמעותי בכיתות המבוססות על מערכות יחסים משמעותיות." התוכניות שהמוסד מפתח  חותרות אל עבר החיים הפנימיים של התלמיד והמורה. חיים פנימיים משמעם: "המרכיב המהותי בטבע האנושי שמבקש חיבור, עוסק בשאלות קשות של משמעות, ומחפש תחושת משמעות והבעה-אישית". (מתוך אתר הארגון (http://passageworks.org/our-work/mission-vision)). העבודה הפנימית מפתחת "חמלה, אופי, מצוינות אקדמית ותחושת חיבור משמעותית בקרב תלמידים ומורים".


קסלר (2000) הנשמה של החינוך.
הספר של קסלר הנשמה של החינוך (2000( חולק ל 110,000 מחנכים והפך לספר מכונן בצפון אמריקה. ניתן לקרוא את הפרק הראשון של הספר בלינק הבא:

(http://passageworks.org/rachael-kessler-3/soul-of-education)

הספר של קסלר עוסק בשתי שאלות: "כיצד מפנים מחנכים מקום לנשמה בכיתה? מה פירוש לסייע בהתפתחות רוחנית בקרב מתבגרים בבית ספר?" הספר פותח בתיאור של כיתה שקסלר לימדה שבה אחת מהתלמידות הייתה חולת סרטן. הכיתה יוצאת לטיול בטבע כחלק מטקס התבגרות וכניסה לעולם המבוגרים. הסיפור מדגים כיצד החיכוך עם המוות פותח בפני התלמידים את עומקם של החיים, וכיצד אותה תלמידה למדה לבקש ולקבל עזרה לאור מצבה.

הלימוד של קסלר מבוסס על יצירת כיתה כקהילה שמבוססת על אמון ושיתוף. "כשקבוצת תלמידים מכירה באמת, בין אם היא בסיסית ובין אם עמוקה, וכשהם מסוגלים להיפגש דרך סיפורים אוניברסאליים, הם הופכים לקהילה שיכולה להגיב באופן בונה לכל אתגר –אפילו המוות. זוהי הנשמה של החינוך." (כל הציטוטים הם מן הלינק המופיע למעלה).

באמצע שנות ה 1980 המילים "נשמה" ו"רוחניות" נחשבו בעייתיות מאוד ולכן קסלר חיפשה רטוריקה אחרת. היא גילתה ארבעה תרגולים קריטיים להכנסת נשמה לכיתה:

  1. "תהליך קביעת חוקי בסיס שמעצים תלמידים וגורם להם להפוך אחראים על אוירת אמון ובטחון בקבוצה."
  2. "משחקים ואמצעי ביטוי סימליים שמציעים לבני עשרה דרכים בלתי ישירות להביא את עצמם לפגוש את האחר באופן אישי ההולך ומעמיק." קסלר מתארת פדגוגיה המבקשת מתלמידים להביא חפץ שהוא מיוחד להם, ולהסביר מדוע הם מייחסים לו חשיבות.
  3. התהליך של "שאלות מסתורין" – קסלר מתארת תהליך שבו היא מעודדת תלמידים לכתוב שאלות הקשורות במסתורין של החיים באופן כללי ובאופן אישי. השאלות נכתבות בעילום שם. קסלר מקריאה את השאלות באופן טקסי. לטענתה תהליך זה עוזר לתלמידים להבין שהמחשבות שלהם משותפות גם לאחרים. מעבר לכך תלמידים לומדים להעריך את תבונתם של חבריהם.
  4. התהליך של המועצה – זהו מעגל של שיתוף המבוסס על חוקים ברורים של דיבור והקשבה.

קסלר בונה את הכיתה כקהילה מבוססת אמון וכך היא מובילה אותם לדיבור על "רוחניות" באופן עמוק. לאורך השנים היא אספה סיפורים רבים המבטאים את הבנתם של התלמידים את המושג הזה. היא מצאה שבעה דפוסים שהיא רואה בהם שערים להזמנת הנשמה לכיתה. פרקי הספר בוחנים את השערים הללו שהם: החיפוש אחר חיבור עמוק, הכמיהה לשקט ולהיות ביחידות, החיפוש אחר משמעות וייעוד, הרעב לשמחה ועונג, הדחף לטנסצנדנציה, והצורך בחניכה. לא מדובר כאן בשלבים בהתפתחות רוחנית. אלו דלתות אל עבר הנשמה והרוחניות.


Rachel Kessler was the founder of the Boulder-Based Passageworks Institute in 2001 following twenty years of work in bringing soul and the inner-life of children and teachers to schools. The Passagework Institute's vision is:"to support educators with practices and principles that integrate social, emotional and academic learning and create meaningful and rigorous relationship-based classrooms."  (http://passageworks.org/our-work/mission-vision). The programs seek to develop the inner life of children and teachers. Inner life is: "that essential aspect of human nature that yearns for deep connection, grapples with difficult questions about meaning, and seeks a sense of purpose and genuine self-expression."  (ibid.) The work on the inner-life cultivates "compassion, character, academic excellence, and a sense of deep connection within children and teacher through its programs". (ibid.).


Kessler, R. (2000). The soul of education. Alexandria, VA: Association for Supervision and Curriculum Development.

Kessler's book The Soul of Education (2000) was distributed among 110,000 educators and has become a landmark book across North America. The first chapter of the book is reviewed here and can be found in this link: (http://passageworks.org/rachael-kessler-3/soul-of-education)

Kessler's book handles two questions: "how do educators begin to make a place for soul in the classroom? What does it mean to nourish the spiritual development of adolescents in school?" It begins with a description of a class she had been teaching in which one of the students was dying of cancer. This class goes to nature as part of a rite of passage into adulthood (refer in the following to Kessler's curriculum in this field). The story reveals both how the experience of death opens the students to the depth of life, and how the dying student herself learns to accept help.

Kessler's teaching is based on the creation of a class community that is based on trust and sharing. "When a group of students can acknowledge the truth, whether it is malevolent or benign, when they can meet where their personal stories strike universal chords, they become a community that can respond constructively to any challenge–even death. This is the soul of education." (Citations do not have page numberings. They are taken from the link mentioned above).

In the mid-80's the words 'soul' and 'spirituality' were considered utterly problematic Kessler sought ways to approach the students on these matters yet without using such rhetoric. She discovered four practices that proved crucial to inviting soul into the classroom:

  1. "A ground rules process that empowers students to define and take ownership of the conditions for safety in their group."
  2. "Games and symbolic expressions that offer teenagers an indirect way to express themselves and meet each other gradually in deeper, more personal ways." Kessler describes an example of asking students to bring a special object and tell what makes it special.
  3. The "mysteries questions" process – Kessler describes a process in which students are encouraged to anonymously write questions they have about the mysteries of life and about their own lives. Kessler then reads these ceremoniously; a process that according to her relieves many students from the thought that they alone harbor such thoughts. It also creates mutual respect among students as to their fellow's wisdom.
  4. The council process- Is a sharing circle that is based on clear rules of listening and speaking.

Kessler builds the class as a trusting community gradually and leads them into speaking of "spirituality" in a deep way. Over the years she has collected many stories that reflect students' understanding of this term. She eventually found seven patterns that she views as gateways to inviting soul in to the classroom. The chapters of the book explore these gateways which are: the yearning for deep connection, the longing for silence and solitude, the search for meaning and purpose, the hunger for joy and delight, the creative drive, the urge for transcendence, and the need for initiation. By no means are these consecutive stages of spiritual development. They are doors into soul and the spiritual.

נכתב ע"י: קסלר, רייצ'ל.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support