מספר פריט : 4332

קסון, טרו, ופרז (2006) חקירה תיאורית כתרגול קונטמפלטיבי

מספר פריט : 4332

Kesson, K., Traugh C. & Perrez F. (2006). Descriptive inquiry as contemplative practice. Teacher's College Record, 108 (9), 1862-1880.

קסון ואחרים הם מורי מורים באוניברסיטת לונג איילנג והם פיתחו קורס שתכליתו להביא מורים לעצירת דפוסי חשיבה מקובעים ומאפשר להם "לראות הבטים שונים בעבודתם באופן בהיר יותר" (עמ' 1863). הסטודנטים בתוכנית מלמדים בעיקר בשכונות עניות. הכותבים מעגנים את התוכנית שלהם ב "חקירה תיאורית" לאור המושגים של ידע סמוי (פולאניי, 1962) רפלקציה בזמן פעולה (שון, 1983) ותרגול קונטמפלטיבי (מילר, 1994). "חקירה תיאורית" דורשת ממורים לתעד "ממדים של למידת תלמידים והיבטים של ההוראה שלהם. בכלל זה התגובות הרגשיות שלהם והתיאור הפנומנולוגי של מה שמתרחש בכיתה" (עמ' 1864). "חקירה תיאורית" מעודדת גישה של השהיית תפיסות מוקדמות לגבי הוראה וטיפוח מודעות פתוחה שמאפשרת למורה לראות את סיטואציית ההוראה באופן חופשי (עמ' 1869). הדבר דורש שמורים ישנו את נקודת המבט שלהם מכזאת שהיא תועלתית לכזאת שהיא הבנתית. זוהי הסטה של תשומת הלב משאלות כמו "איך אני יכול לגרום לתלמידים להבין את החומר?" או "איך אני יכול לשלוט בהתנהגותם של התלמידים באופן טוב יותר?"  ל"מהו טבעה של החוויה עבור התלמידים שלי?" או "איך אני יכול להבין טוב יותר את המהות שמאחורי התנהגות התלמידים" (עמ' 1870).

הכותבים מדגימים "חקירה תיאורית" דרך חקר מקרה של אחד מפרחי ההוראה אשר יישם אותה עם אחד מתלמידיו. הם מנתחים את התפתחותו של פרח ההוראה כהתפתחות קונטמפלטיבית המועגנת בגישה הפנומנולוגית של ון-מאנן (1984, 2001). הן מגדירות קונטמפלציה כ"מצב של היות שבו אדם נוכח לחלוטין ומכוון אל העולם, תוך שהוא שם בסוגריים מחשבות, שיפוטים, או ניתוחים שלהם, ומנסה לראות בבהירות" (עמ' 1879).

רוחניות? הכותבים רואים ב"חקירה תיאורית" תרגול קונטמפלטיבי "במובן זה שזהו ניסיון להתכוונן באופן פעיל אל עבר השכבות הרבות של המשמעות כפי שהן נפתחות מתוך האירועים" (עמ 1864). הם מוסיפים "התכווננות כזאת היא תרגול שמונחה על ידי ה'רוח', אך אנו משתמשים במונח זה במובן חילוני ורחב שנשען על יובנר (ר' סקירה זו). הוא כינה זאת "להיות בעל רוח" במובן של להיות במגע עם כוחות והבטים של החיים שמאפשרים למשהו חדש להתחולל ויוצרים תקוות וציפיות. רוח פונה לאפשרי ולמה שהוא מעבר לכל דמיון – לאפשרות של דרכים חדשות, ידע חדש, מערכות יחסים חדשות, ומודעות חדשה" (יובנר 1999, עמ' 344-343). בנוסף הכותבים מתארים את התרגול הקונטמפלטיבי שלהם עצמם ומתייחסים אל התרגולים הללו כאל תרגולים רוחניים. תרגולים אלו כוללים מדיטציה יוגית, ומפגשי שתיקה של קווייקרים (עמ' 1866-5). הם תופסים את התוכנית שלהם כ"הרמנויטית, ודורשת מאתנו לרצו ושוב בין החילוני לדתי, השלם והחלקים, הפרטי והציבורי, הקונטמפלטיבי והביקורתי" (עמ' 1868).


The authors' educational initiative at Long Island University is geared towards disrupting habitual thinking patterns of teachers: "enabling them to see aspects of their teaching practice more clearly" (p. 1863). The students in this program serve mainly as teachers in poor neighborhoods. The authors view their teacher education curriculum as grounded in "Descriptive Inquiry" in light of Polanyi's (1962) tacit knowing, Schon's (1983) reflection-in-action, and Miller's (1994) contemplative practice. "Descriptive Inquiry" entails teachers' observing and documenting "dimensions of their students’ learning and their own teaching practice, including their own phenomenological, or deeply felt responses to what is going on in the classroom." (p. 1864). "Descriptive Inquiry" fosters an approach that seeks to sustain preconceptions on teaching and cultivate an open awareness that enables the teacher to view teaching situations freshly (p. 1869). This entails shifting the teachers' perspectives from instrumentality to understanding.  From questions such as ‘‘how can I get the children to learn this material?’’ or ‘‘how can I better control my students’ behavior?’’ to ‘‘what is the nature of the experience of my students’ learning?’’ or ‘‘how can I better understand the essence of my students’ behaviors?’’ (p. 1870).

The authors exemplify "descriptive Inquiry" through a case study of one of their trainee's application of the practice in his treatment of a troubled young boy. They interpret the trainee's development as a contemplative one grounded in Van Manen's (1984, 2001) phenomenological approach and define contemplation as:  "a state of being in which one is fully present and attuned to the world, bracketing thinking, judging, and analyzing, while trying to see clearly." (p.  1879).

"Spirituality?" The authors view "descriptive Inquiry" as contemplative practice: "in the sense of an active attunement to the many layers of meaning in unfolding events." (p. 1864) they add: "Such an attunement is essentially a practice guided by ‘spirit,’ but we use this term here in a broad, secular sense, hearkening to Huebner’s notion that to ‘have spirit’ is to be in touch with forces or aspects of life that make possible something new and give hope and expectations. Spirit refers to the possible and the unimagined—to the possibility of new ways, new knowledge, new relationships, new awareness" (Huebner 1999, pp. 343–344). In addition all authors disclose their own contemplative practices to which they refer as "spiritual". These include yogic meditation and Quaker silent meetings of worship (p. 1865-6). They consider their program as "a hermeneutic one, requiring us to move back and forth between the secular and the sacred, the whole and the part, the public and the private, the contemplative and the critical…" (p. 1868).

Huebner, D. (1999). The lure of the transcendent. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.

נכתב ע"י: קסון ק..
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support