מספר פריט : 4287

קונדון, דסבורדס, מילר ודסטנו (2013). מדיטציה מעצימה תגובות חמלה כלפי סבל

מספר פריט : 4287

תועלות תוך-אישיותיות של מדיטציה נחקרו הרבה יותר מאשר תועלות בינ-אישיות, למרות הטענה של דייוידסון והארינגטון (2012) "שתגובה של חמלה צריכה להיות תוצאה ראשונית של מדיטציה" (עמ' 2125). המחקר הנוכחי גייס 39 משתתפים ששובצו באופן אקראי לשתי קבוצות, האחת עברה תוכנית של 8 שבועות מדיטציה (שעורים בני שעתיים פעם בשבוע ו 20 דקות של תרגול יומי אישי מונחה אודיו), והשנייה שובצה לרשימת המתנה לקורס. אלו שלמדו מדיטציה חולקו לשתי קבוצות: מיינדפולנס ומדיטציית חמלה. בתום הקורס המשתתפים זומנו לסדרת שאלונים לבחינת השפעות קוגניטיביות של התרגול. אך הניסוי התרחש בזמן ההמתנה למילוי השאלונים. כשמשתתף נכנס לחדר ההמתנה, שחקן ישב על כסא והמתין אף הוא. כעבור דקה נכנס שחקן אחר צולע ומפגין כאב. החוקרים מדדו האם וכעבור כמה זמן המשתתף הציע את כסאו לשחקן הצולע נוכח השחקן השני שהפגין אפתיות. הנכונות של מודטים להציע את כיסאם הייתה משמעותית באופן מהותי לעומת הלא-מודטים. לא נמצאו הבדלים מהותיים בין קבוצת המיינדפולנס לקבוצה שתרגלה מדיטציית חמלה. על אף שנדרשת עבודה נוספת על מנת להסביר את המכניזם העומד מאחורי תגובה מעורבת-חברתית זו, הכותבים טוענים כי, "מחקר זה הוא הראשון שמראה באופן ברור את הכוח של מדיטציה בהעצמת תגובות חמלה נוכח סבל, גם נוכח לחץ חברתי להימנע מכך" (עמ' 2126).

Condon, P., Desbordes, G., Miller, W. B., DeSteno, D. (2013). Meditation increases compassionate responses to suffering. Psychological Science, 24 (10), 2125-2127.

Intrapersonal benefits of meditation have been studied far more than the interpersonal impact of practice, despite the fact that according to Davidson & Harrington (2002), “compassionate responding should be a primary outcome of meditation” (p. 2125). This study recruited 39 individuals that were randomly assigned an 8-week meditation program (2 hour session per week+ 20 minute audio guided home practice) or a wait-list. Those assigned to meditation were divided to two groups: mindfulness and compassion meditation. Upon conclusion of the course, participants were invited for a series of lab questionnaires studying the cognitive effects of practice. However, the actual experiment took place while waiting for the questionnaires. When a participant entered the waiting room, one confederate sat on a chair while another entered a moment later limping and expressing pain. The researchers measured whether and when the participant offered his chair to the limping confederate, in the face of the first confederates apathy towards the situation. Meditators’ willingness to offer their chair exceeded non-meditators willingness by far. No significant differences were observed between the two types of meditation. While further work is required to explain the mechanisms that undergird this enhanced prosocial behavior, the authors propose that, “this study is the first to clearly show the power of meditation to increase compassionate responding to suffering, even in the face of social pressures to avoid so doing” (p. 2126).

Davidson, R. J., & Harrington, A. (2002). Visions of compassion: Western scientists and Tibetan Buddhists examine human nature. New York, NY: Oxford University Press.

נכתב ע"י: קונדון ואחרים.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support