מספר פריט : 4150

פלוק, גולדברג, פינגר, בונוס ודייודיסון (2013). מיינדפולנס למורים: מחקר פיילוט להערכת האפקטים של מיינדפולנס על סטרס, שחיקה ותפקוד של מורים

מספר פריט : 4150

פלוק, גולדברג, פינגר, בונוס ודייודיסון (2013). מיינדפולנס למורים: מחקר פיילוט להערכת האפקטים של מיינדפולנס על סטרס, שחיקה ותפקוד של מורים

רוב ההתערבויות בבית הספר מיועדות לתלמידים ופחות למורים. במאמר זה הכותבים בוחנים כיצד ניתן לעשות שימוש במיינדפולנס על מנת להקל על המתחים המלווים את מקצוע ההוראה ומביאים לשחיקה. "המחירים האישיים, החברתיים והכלכליים שכרוכים בשחיקה הם גבוהים מכדי שנתעלם מהם. תפיסתם של מורים את המתחים שלהם ויכולתם להתמודד עימם מובנות במושג השחיקה" (מקורמיק ובארנט, 2011) (עמ' 182).

על פי דייוידסון ומקיואן (2012), רגשות, תשומת לב ואינטרוספקציה הם תהליכים שניתן לבחון אותם כמיומנויות הניתנות לטיפוח, בדומה למיומנויות אנושיות כמו מוזיקה, מתמטיקה או ספורט (עמ' 183). הכותבים סוקרים מספר מחקרים שבחנו את התועלות של MBSR כגון תשומת לב מוגברת, אופטימיות, וגורמים אחרים שעשויים לסייע בפתרון תחושת המתח והשחיקה אותן חשים מורים. הם טוענים שיש סבירות שמיינדפולנס עשוי להשפיע על תפיסת המתח ועל ההתמודדות איתו (עמ' 183). "מיינדפולנס לא משפיע ישירות על מקור המתח עצמו, אך השינוי בתפיסתו ובתגובה אליו עשויים לשנות את טבעו של אותו גורם" (עמ' 183). בעוד שמבחינה זו מיינדפולנס דומה לגישות כמו "מסגור קוגניטיבי מחודש" השוני נמצוי בכך שבאחרון 'אמונות מקובעות' מוחלפות על ידי 'אמונות בונות', בראשון (מיינדפולנס) הדגש במקרים רבים הוא על אי-תגובתיות.

הכותבים סוקרים את מיעוט המחקרים שנעשו בתחום של מיינדפולנס ומורים. המחקר כאן משלב שיטות מדידה סובייקטיביות ואובייקטיביות ומעריך את איכותה של תוכנית MBSR בוריאציה למורים. גירסה מותאמת זו של MBSR נמשכה 8 שבועות וכללה סה"כ 26 שעות הכשרה תוך המלצה לתרגול ביתי של 6 ימים בשבוע למשך של 15 עד 45 דקות. 18 מורי בית ספר יסודי גוייסו למחקר. 10 שובצו באופן אקראי לקבוצת ההתערבות ו 8 לרשימת ההמתנה. איסוף נתונים שקדם לחלוקה זו מדד מצוקה פסיכולוגית, מיינדפולנס, חמלה-עצמית, שחיקה (שכללה עייפות מנטאלית, תחושת מסוגלות ועוד), תפקוד בכיתה (שכלל ניהול כיתה ועוד) ומשימות נוירופסיכולוגיות וקשביות. נלקחו גם דגימות רוק לבחינת רמת קורטיזול כאינדיקציה למתח נפשי.

תוצאות מחקר זה מראות כי "התערבות מיינדפולנס המותאמת למורים: מעלה אספקטים של מיינדפולנס אצל מורים וחמלה-עצמית, מפחיתה סממנים פסיכולוגיים של שחיקיה, מעלה את איכות ההוראה ומפחיתה משוחדות של קשב" (עמ' 189). בנוסף "מורים שאינם מקבלים הכשרה כזאת במהלך השנה עשויים להיות פגיעים יותר למתח נפשי גובר כפי שניכר ברמות קורטיזול נמוכות בבקרים ותחושת מסוגלות פוחתת [בקבוצת הביקורת]" (עמ' 189). הכותבים מציינים מספר חוזקות של מחקר זה כגון, בחינת תוכנית ייעודית למורים, ושימוש במתודות מדידה רבות. המגבלות כאן בין השאר קשורות בגודל קבוצת המחקר. יחד עם זאת התוצאות נראות מבטיחות ותוכנית MBSR מותאמת זו נראית חסכונית, עשויה לסייע בבעיית השחיקה, ועשויה להוביל להשלכות על הישגי תלמידים. "החלטות מדיניות חינוכית שלוקחות בחשבון תוכניות שמטפחות את הרווחה האישית והמקצועית של מורים ותומכות בהן, הן בעלות פוטנציאל לשפר את העבודה החינוכית באופן משמעותי" (עמ' 190).

Flook, L., Goldberg, S.B., Pinger, L., Bonus K., Davidson, R.J. (2013) Mindfulness for teachers: A pilot study to assess effects on stress, burnout, and teaching efficacy, Mind Brain and Education 7(3), 182-195.

Most school-based interventions are designed for students. This paper turns to explore how mindfulness can be applied to teachers, to ameliorate the stress involved in the teaching profession and the problem of teacher burnout. “The personal, societal, and financial costs associated with burnout are too high to ignore. Teachers’ perceptions of stress and their ability to copewith demands are implicated in burnout (McCormick&Barnett, 2011)” (p. 182).

According to Davidson & MeEwen (2012), emotions, attention, and introspection are processes that may be studied as skills that can be trained, similar to others human skills like music, mathematics, or sports (P. 183). The authors review some of the studied benefits of MBSR such as improved attention, positive dispositions and other factors that may apply to ameliorate the stress involved in the teaching life that often leads to burnout. They propose that mindfulness is likely to apply both to the perception of stress and to coping with it (p. 183). “Mindfulness does not directly act on the target of stress, though a shift in perception and response to stressors could conceivably alter the nature of the stressor itself” (p. 183). While mindfulness in this respect shares similarlities with approaches such as “cognitive reframing” the difference lays in the fact that in the latter ‘maladaptive beliefs’ are replaced with constructive beliefs, while the former in many cases stresses non-reactivity.

The authors reviews some of the rather scarce studies that addressed the context of mindfulness and teachers. Their current study combines subjective and objective measures, and evaluates an adapted version of MBSR. This modified MBSR (mMBSR) program lasted 8-weeks with overall 26hr of training and a recommendation for 6-days/week home-practice between 15 and 45 minutes per day. 18 public elementary school teachers were recruited. 10 were randomized into the intervention group, with the other 8 serving as wait-list controls. Pretest data collection (prior to randomization) included measurement of psychological distress, mindfulness, self-compassion, burnout (as including three dimensions: emotional exhaustion, depersonalization and personal accomplishment), teacher classroom behaviour (inc. emotional support, class organization, and instructional support), neuropsychological and attentional tasks. Cortisol was measured based on saliva in order to assess psychological stress.

Results of this study suggest that “a mindfulness intervention adapted for educators boosts aspects of teachers’ mindfulness and self-compassion, reduces psychological symptoms and burnout, increases effective teaching behavior, and reduces attentional biases” (p. 189). It is also suggested that, “teachers who do not receive any intervention during the school year may be prone to increased physiological stress as reflected in lower morning cortisol levels and decreased sense of personal accomplishment.” (p. 189). The authors mention some of the strengths of this study such as the application of an intervention specifically adapted for classroom teachers, and the use of multiple measurement methods. The limitations however include the small sample size. Notwithstanding, the results seem promising, and this mMBSR intervention seems cost-effective, can help ameliorate teacher burnout and may have consequent reprecussions for student academic performance. “Policy decisions that take into consideration and support programs designed to enhance teacher personal and professional wellbeing have the potential to significantly improve educational practices” (p. 190).

Davidson, R. J., & McEwen, B. S. (2012). Social influences on neuroplasticity: Stress and interventions to promotewell-being. Nature Neuroscience15, 689–695.

McCormick, J.,&Barnett, K. (2011). Teachers’ attributions for stress and their relationships with burnout. International Journal of Educational Management25, 278–293.

נכתב ע"י: פלוק, גולדברג, פינגר בונוס ודייוידסון.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support