מספר פריט : 656

על התכנית

מספר פריט : 656

נשמה יתרה – תכנית להעצמת הרוח והרוחניות בחינוך / הרב אלישע וולפין

מהי מטרת החינוך, לשם מה אנחנו מחנכים?
להקנות ידע, איזה, ואם להקנות ידע זו המטרה, האם נכון לקרוא לזה חינוך? ואם מטרתנו להקנות כלים, אילו כלים צריך אדם שיהיו לו באמתחתו? ולשם מה? לשם רכישת עוד ידע… את זה אנחנו עושים, אולם הזהו חינוך?
ואולי מטרת החינוך היא להקנות כלים "פרקטיים" לחיים?
את זה אנחנו לא עושים במערכת החינוך שלנו בכלל.
לוּ שאלנו את קובעי המדיניות ברוב מדינות המערב כיום מהי מטרת החינוך לדעתם, הם היו משיבים שהיא להבטיח שילדינו יוכלו בבוא היום להתפרנס. כך הם יהיו אזרחים יצרניים, יפרישו מסים לרווחת המדינה והחברה ולא יהיו תלויים בעטיני השלטון.
לפעמים נדמה ששר החינוך האמיתי שלנו הוא בעצם שר האוצר.
אין שום פסול בלהכין את האדם להיות יצרני, מועיל ומפרנס. אבל לזה קוראים הכשרה מקצועית ולא חינוך.
מה באשר חינוך לערכים? ברור, כולם בעד ערכים… כולם גם מדברים על ערכים… אבל אם מתבוננים במציאות, כלומר, בתכניות הלימוד לבתי-הספר, ובמשאבים המופנים להוראה ערכית, לא ניכר כלל וכלל שערכים הם מוקד משמעותי במערכת החינוך הישראלית. עושה רושם שערכים הם מעין קישוט שכולם אוהבים להתקשט בו ולדבר עליו.

כבר כמעט 40 שנה שקרן תל"י משקיעה משאבי עתק (רובם מתורמים יהודים שאיכפת להם מחוסנה הערכי והיהודי של מדינת ישראל), בתגבור לימודי היהדות. המטרה של קרן תל"י אינה רק להרבות ידע (למרות שידע הוא חשוב, וגם בידע עסקינן). מנכ"ל קרן תל"י, ד"ר איתן שיקלי, הדהים אותנו לא פעם כשהכריז שהמטרה של הקרן היא לא פחות ולא יותר מאשר שינוי פני החברה הישראלית. קרן תל"י מקווה שלימודי היהדות יסייעו בפיתוח ההון החשוב ביותר העומד לרשותנו, ההון האנושי.
השאלה הגדולה שבה אנו עוסקים, אם כן, היא, איך חונכים אדם? או ביידיש – מענטש.

אין ספק שרווחה כלכלית היא עניין חשוב וראוי, ללא תשתית כלכלית סבירה, לימד אותנו אברהם מסלאו, קשה לטפס לספירות גבוהות יותר בקיום האישי והקולקטיבי. מעולם לא היה כל כך הרבה שפע בעולם המערבי כמו שיש היום (למרות המשבר הכלכלי המתמשך במערב). ונראה שאנחנו בשלים סוף סוף לטפס במעלה הפירמידה. השאלה היא, מה הוא הסולם? מה יש למסורת היהדות, הפלורליסטית והפתוחה להציע בבניית השלבים שבסולם, וגם איך נראית הרצפה שעליה מונח הסולם בתחתיתו, ועל איזה קיר הוא נשען ברוממותו?

אחד ממורינו ורבותינו, פרופסור ישעיהו (שייקה) תדמור, שהקים יחד עם עמיר פריימן את העמותה להעצמת הרוח בחינוך, תיאר את המשימה החינוכית הבוערת כיום, כבניית קומה שנייה של חינוך. בקומה הראשונה, שכבר נבנתה, קיימים רכיבי החינוך הבסיסיים, כמו ידע, פדגוגיה, דידקטיקה וכד'. כעת, טוען פרופ' תדמור, הגיע הזמן להקים את הקומה השנייה והנשגבת בפירמידה החינוכית שלנו.

וכך, מתוך השיח החינוכי המתמיד שאנו מקיימים, הלך וצמח בתל"י תחום חדש: רוחניות האדם בחינוך. (למען הדיוק מדובר ברעיון ישן מאוד אפילו, כי הרי הרוח היא עיקר האדם: "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", בראשית ב, ז).
בתחום שלושה מיזמים:

  1. מכון מחקר, שיאסוף ידע מחקרי בתחום הרוחניות בחינוך, ובמיוחד בממשק שבין חינוך, יהדות ורוחניות. מטרת המחקר היא לייצר מערכת מושגית, שתהווה שפה משותפת לעוסקים בתחום.
  2. אתר אינטרנט ובו הרצאות מוקלטות, תקצירי מאמרים באנגלית ובעברית, מאגר פעילויות, ספרים וסרטים – כולם בתחום הרוחניות בחינוך.
  3. נשמה יתרה, תכנית להכשרת מחנכים ומנהלים המתנסים בדרכים להעצמת הרוחניות בחינוך היהודי בבתי-ספר תל"י.

לא מכבר סיימנו שנה ראשונה של הכשרה, בה נפגשנו ולמדנו, התנסינו, חווינו ופגשנו מודלים שונים העוסקים בחינוך וברוחניות. זו הייתה שנה מופלאה. אחת המשתתפות הגדירה אותה כ"פאוזה שבועית לנשימה עמוקה בתוך האטרף של החיים…". וזאת, למרות שמדובר ביום ארוך ואינטנסיבי.
במהלך השנה התגבשה קבוצה מגוונת של אנשי חינוך, שעם הזמן העזה להשתחרר מגילויים של ציניות, והנכונות לפתיחות בה, הלכה וגדלה.

בימים אלה אנו עומדים בתחילתו של הסמסטר השלישי. בסמסטר זה נמשיך ללמוד, ובמקביל נעמול על פיתוח מודלים חדשניים להעצמת הרוחניות במערכת תל"י. מספר בתי-ספר שלנו נמצאים כעת בתהליך מול משרד החינוך, לקבל הכרה כבתי-ספר ניסויים להעצמת הרוחניות.

אנו מקווים כי לאחר סיום המחזור הראשון של ההכשרה והפקת לקחים מתבקשת, נוכל לפתוח קבוצות נוספות להכשרת מחנכים להעצמת הרוח והרוחניות בחינוך.

לפרטים נוספים ולצפייה בהרצאות מוקלטות מתכנית "נשמה יתרה"