מספר פריט : 3935

ספק (2005) מהי רוחניות?

מספר פריט : 3935

Speck, Bruce (2005). What is Spirituality? New Directions for Teaching and Learning. 104, p. 3-13.

מאמר זה מתאר באופן חד את הבעייתיות שבניסיונות להמשיג "רוחניות", ואת מסגרת הדיון הנדרשת להמשגות כאלו. ספק מביא דוגמאות שונות להמשגות רוחניות שמבטאות "קקופוניה" יותר מכל דבר אחר (עמ' 3). חלק מן הדוגמאות מובאות כאן כפתיחה לטיעון שהוא מביא: עבור הארלוס (2000) רוחניות היא "לחיות את הסיפור המארגן של חיי אדם" (עמ' xiii) כלומר לכל אחד יש ממד רוחני. אפשרויות אחרות כוללות  "…רוחניות היא חויית הטרנסצנדנטי, או חוויית האיכות הטרנסצנדנטית, דבר שמאפשר אך לא מחייב, אמונה דתית" (בנטו 2000, עמ' 653). רוחניות היא המקום שבלבנו שמחזיק בכל השאלות אודות המשמעות שלנו בעולם והוא מבטא את פעולותינו בעולם (קמפבל 2003, עמ' 20). רוחניות מכוונת להבט הלא-פיזי של כל אדם שהוא נפרד מן המיינד (קלארק 2001, עמ' 38) רוחניות היא היכולת לחוות קשרים וליצור משמעות בחיים (פרייד 2001, עמ' 268). רוחניות היא חוויה פנימית של האינדיבידואל כשהוא חש משהו מעבר, בעיקר כשיש עדות להשלכות של חוויות אלו על התנהגות, כשאותו אדם מנסה ליצור הרמוניה בין חייו לבין חוויה זו (לואיס וגרוי 2000, עמ' 684). רוחניות היא תחושה של חמלה, אי-אלימות, כנות, אהבה-נדיבה, חיבור לכל, חיי פשטות, שלום והרמוניה (מסודי 2003, עמ' 118). רוחניות היא החיפוש אחר העל-פרסונאלי, והמציאות העל-זמנית שמשמשים כקרקע האונטולוגית לאתוס של חמלה ושירות (מייס 2001, עמ' 6). רוחניות היא הכמיהה האנושית הנצחית להיות מחובר למשהו גדול מן האגו שלנו (פאלמר 2003, עמ' 377). המקבץ העצום הזה מוביל את ספק לטעון ש"ליצור הרמוניה בין ההגדרות השונות יהיה מעשה הרקולסי, משום שהן מצביעות על תפיסות עולם מתחרות שלא תמיד מוגדרות במלואן בספרות" (עמ' 4). לפיכך, ספק פונה לניסוח שלושה מתחים שצריכים להילקח בחשבון בכל המשגה של רוחניות: 1. ההפרדה בין דת למדינה. 2. האפיסטמולוגיה השלטת של החינוך הגבוה. 3. והעדר ההשכלה של חברי סגל לגבי נושא הרוחניות (עמ' 5).

  1. ההפרדה בין דת למדינה – "דור המייסדים מעולם לא ביקש להוציא או להפריד את הדת מן המדינה. הוא ביקש להימנע ממתן עדיפות לפרספקטיבה דתית זו או אחרת, וגם להימנע מלהעדיף עמדה חילונית" (עמ' 5). אך התפיסה של הפרדה התקבעה עמוק בתודעת התלמיד. לפי פאלמר (2003) "התלמידים שלנו לומדים בגיל מאוד צעיר שבית הספר איננו המקום לשאלות של משמעות. קחו שאלות אלו לבתיכם, לקהילותיכם הדתיות, או למטפל שלכם, אך אל תביאו אותן לבית ספר" (עמ' 379).
  2. האפיסטמולוגיה השלטת בחינוך הגבוה – תפיסה זו חוזרת למאבק הנושן בין הדת למדע. "ההעדפה המובהקת שלנו לאמפיריקה רציונלית – תפיסת אמת כאובייקטיבית וחיצונית – ושל ידע כסחורה, יוצרת דה-לגיטימציה לאפשרות של שיח ציבורי לגבי משמעות, אותנטיות, זהות, רוחניות או התפתחות רוחנית" (צ'יקרינג 2003, עמ' 44). ספק מערער על התוקף הן של ההפרדה בין דת למדינה כפי שהוא מפרשו בצמוד לכוונת האבות המייסדים, והן של האפיסטמולוגיה השלטת בחינוך הגבוה. הוא מצטט את זיונס: "מחסומים מהותיים עומדים בדרך לאינטגרציה של קונטמפלציה ורוחניות עם החינוך הגבוה…החסמים הממסדיים הם בעיקר בלתי פורמאליים ומופיעים בדמות לחץ חברתי של קולגות לדחות גישות שמשלבות רוחניות או אפילו מוסריות וניתוחים פילוסופיים של הדיסציפלינות. עלינו להיזהר מלזלזל בכוח של לחץ כזה על חופש מחקר בתוך הדיסציפלינות, בעיקר בקרב חברי סגל חדשים. עניין זה הוא אירוני ואולי טראגי, משום שהאקדמיה מזהה עצמה כמקום למחקר חופשי, אך היא מבטלת כמעט מן ההתחלה תחומים שלמים ומתודולוגיות שנדמות כחורגות מתחומיה" (2003, עמ' 53). כפי שלינדהולם (2004) טוען "המבנה והתרבות של האקדמיה עודדו חברי סגל לנהוג כאילו האמונות והערכים העמוקים ביותר שלהם אינם רלבנטיים לעבודתם" (עמ' 13). ג'ונסון, קריסטלר ושיטס (2004) אומרים "הרבה מדענים חברתיים ואקדמאים באופן כללי ממחישים דיכוטומיות או פולריזציה של דתיות ורוחניות. כלומר, הם רואים בהם ניגודים. ניגודיות זו מלווה בנטייה לאפיין רוחניות כטובה, אינדיבידואליסטית, משחררת ובוגרת בעוד שדת מתוארת כרעה, ממסדת, מגבילה וילדותית" (עמ' 3). רוחניות, משוחררת מדת, צריכה גם להיות משוחררת מהעל-טבעי, שהוא סימן ההיכר של הדת. "התפקיד המדויק של העל-טבעי בהגדרת הרוחניות היווה נקודה לדיון בקרב כותבים שונים שטענו כי מושג הקדושה הוא הכרחי להגדרת הרוחניות…בעוד שאחרים טוענים שרוחניות יכולה להיות לחלוטין אתאיסטית ונפרדת מהקשר של דת מאורגנת" (ג'ונסטון ואחרים, 2004 עמ' 3). האקדמיה נוטה באופן ברור לעבר עמדות נוגדות על-טבעי אך עמדה זו יכולה לכלול "מושגי אלוהים", אם אלו כוללניים מספיק (עמ' 7).
  3. חוסר בחינוך חברי סגל באשר לרוחניות – הבלבול באשר לשני האלמנטים הקודמים מוביל באופן ישיר להעדר דיון משמעותי על רוחניות. אין פלא שחברי סגל אינם מוסמכים לעסוק בעניינים כאלו בכיתותיהם. ספק מציע "אם רוחניות היא עניין אקדמי לגיטימי, יש לספק תובנות שונות לחברי סגל, כאלו שיאפשרו להם לעסוק בכך עם הסטודנטים שלהם" (עמ' 8). בעיות שונות עולות כאן הקשורות במסיונריות (ג'ונסון ואחרים, 2004, לינדהולם, 2004, מייס, 2001) וההתייחסות לרוחניות כעניין פרטי של תלמידים (ג'ונסון ומוצ'לקנאוס, 2001). קשה לפתור את כל אלו אם רוחניות איננה נתפסת כלגיטימית בתוכנית הלימודים.

ספק טוען כי תפיסת עולם רוחנית צריכה לתת את הדעת על שלושה נושאים: מה קיים? מי או מה אחראים? ומה תכלית הקיום? – הרבה מן הדילמות בהגדרת הרוחניות יכולות להיפתר אם הגדרות של רוחניות יתנו את הדעת על אלו (עמ' 9):

  1. מה קיים? – שתי אפשרויות מתקבלות על הדעת מבחינה זו – קיום טבע בלבד, או קיום הטבעי והעל-טבעי (שם). האפשרות הראשונה פירושה שכל הקיים הוא הטבע "קוסמוס" במונחים של סאגאן (1980). רוחניות במקרה זה מוגדרת על בסיס סדר טבעי. אין סדר על-טבעי, ופירושו שהמערכת הטבעית היא סגורה. פרייד (2001) ביטא מערכת זו כך "אנו צריכים לדון ברוחניות לא משום שאלוהים קיים, אלא משום שאנו קיימים ואנו צריכים ליצור משמעות עבור עצמנו" (עמ' 277). פרייד טוען כאן אולי ש"ניסיון ליצור משמעות דרך העל-טבעי איננו אפשרי" (עמ' 9). האופציה השניה היא "להניח הן סדר טבעי והן ממד על-טבעי. היחסים בין שני ממדים אלו ישתנו בהתאם לעמדה פילוסופית/תיאולוגית אך בכל המקרים ללא יוצא מן הכלל העל-טבעי הוא עליון בהיררכיה" (שם).
  2. מי או מה אחראיים? – בתפיסה טבעית כוחות "טבע" יהיו אחראים. "אבולוציה נתפסת במקרים רבים ככוח שגורם לקוסמוס להשתנות. באופן כללי בספרות הרוחניות בחינוך הגבוה, בני אדם הם נקודת הסמכות". צריך לציין עם זאת, שללא סדר על-טבעי, סמכות הופכת נתונה לביקורת משום שהיא מצויה בידיים של בני האדם (עמ' 10). בהינתן ממד על טבעי סמכות הופכת לסמכות עליונה. פעולת בני האדם הופכת לפועל יוצא של סמכות כזאת ובני אדם הופכים אחראים על פעולותיהם באופנים שונים.
  3. מה מטרת הקיום? – ברוחניות טבעית החיים שלאחר המוות אינם אפשרות, לפיכך משמעות מוכפפת לסדר טבעי (עמ' 10). הגדרת רוחניות במובן זה נובעת מהגדרת 'רוח' שכפופה לרוחניות טבעית. יעזור לנו להכיר בכך ש"רוחניות במקרים רבים קשורה למשמעות החיים, שיכולים להיתפס בהקשר חילוני לחלוטין, או מדיטציה, שגם היא יכולה להיתפס כבלתי-קשורה לשום קונטקטסט דתי" (ג'ונסון ואחרים 2004, עמ' 3).

הגדרות שמכירות בתפיסת עולם דואלית צריכות לתת הסבר סביר של שני צידי הדואליזם. "כך, רוחניות מומשגת כבעלת ממדים אופקיים ואנכיים. הממד האנכי עוסק ביחסים עם אלוהים או ישות עליונה. הממד האופקי עוסק ביחסינו עם אחרים ועם הטבע, וליחסינו עם עצמנו…" (פסוט 2002, עמ' 128).

לאור הטיעון של ספק אלו המקדמים רוחניות כנושא אקדמי לגיטימי מבקשים יותר מדי מאלו שאין להם נטייה לנושא "אם הם אינם מספקים הגדרה קוהרנטית של רוחניות המעוגנת בתפיסת עולם ברורה כנקודת מוצא לדיאלוג אקדמי" (עמ' 12). אמנם התנאים להגדרת רוחניות לא מאפשרים הגדרה מוסכמת "אך הגדרות שונות של רוחניות יכולות להבהיר הנחות יסוד שהן מושתתות עליהן, ובכך לייצר לפחות שני סוגים של הגדרות הנכנסות תחת שני סוגים של תפיסות עולם".


This paper is a very compelling account of problems in the conceptualization of "spirituality", and how such task should be approached. Speck begins with various such conceptualizations which amount to a "cacophony" (p. 3). Some of these examples are brought as an opening to his argument: For Harlos (2000) spirituality is an “intractably diffuse and deeply personal concept” (p. 614). Bennett (2003) suggests "[spirituality] is the living out of the organizing story of one’s life." (p. xiii) That is, everyone has a spirituality. More possibilities include. ". . . Spirituality is the experience of the transcendent, or the quality of transcendence, something that welcomes, but does not require, religious beliefs" (Bento, 2000 p. 653). Spirituality is the place in our hearts that holds all of the questions about our purpose in the world and it is reflected in our actions (Campbell, 2003, p. 20). Spirituality refers to that noncorporal aspect of each human being that is separate from the mind (Clark 2001, p. 38). Spirituality can be understood as the ability to experience connections and to create meaning in one’s life (Fried 2001, p. 268). Spirituality is the inner experience of the individual when he or she senses a beyond, especially as evidenced by the effect of this experience on his or her behavior when he or she actively attempts to harmonize his or her life with the beyond (Lewis and Geroy 2000, p. 684). By spirituality I mean a sense of compassion, nonviolence, truthfulness, loving kindness, being connected to the whole, and living a simple, peaceful harmonious life (Massoudi 2003, p. 118).Spirituality is the pursuit of a trans-personal and trans-temporal reality that serves as the ontological ground for an ethic of compassion and service (Mayes 2001, p. 6). Spirituality is the eternal human yearning to be connected with something larger than our own egos (Palmer 2003, p. 377).

The above array leads Speck to claim that "to harmonize these definitions would be a Herculean task because they point to competing worldviews that are not always fully articulated in the literature" (p.4). Speck thus turns to articulate and elaborate three points of tension which should concern conceptualizations of spirituality: 1) the separation of church and state. 2) the reigning epistemology of higher education and 3) lack of faculty education in addressing spirituality (p.5).

I. The separation of Church and State – "The Founders never intended to exclude or separate religion from the state; rather, they neither wanted to privilege a particular religious perspective nor to exclude secular perspectives" (p.5). Yet the notion of separation has been engraved in the consciousness of students as according to Palmer (2003): “Our students are told from an early age that school is not the place to bring their questions of meaning: take them home, to your religious community, or to your therapist, but do not bring them to school.” (p. 379).

II. The reigning epistemology of Higher Education – This notion goes back to the well known controversy between science and religion. "Our overwhelming valuation of rational empiricism—a conception of truth as objective and external—and of knowledge as a commodity de-legitimizes active public discussions of purpose and meaning, authenticity and identity, or spirituality and spiritual growth" (Chickering 2003, p. 44). Speck questions the validity of both separation of church and State as he interprets it more closely to the intention of the Founders, and the validity of the reigning epistemology of higher education as he cites Zajonc: "formidable barriers block the integration of contemplation and spirituality into higher education…the institutional barriers that do exist are mostly informal and take the form of academic peer pressure to eschew approaches involving spiritual or even moral and philosophical analysis [sic] of the disciplines. We should not underestimate the powerful effect this pressure has on the open exploration of important issues within the disciplines, especially by junior faculty. This is all the more ironic, and even tragic, because the academy ostensibly commits itself to open inquiry, yet quietly dismisses at the outset certain domains or methodologies as out-of-bounds.” (2003, p. 53). As Lindholm (2004) points out, “. . . the structure and culture of academia [have] encouraged faculty to act as if their most deeply held values and beliefs are irrelevant to their work” (p. 13). Johnson, Kristeller, and Sheets (2004) point out, “. . . many social scientists and academics in general show a trend toward dichotomizing or polarizing religion and spirituality; that is, viewing them as opposites. This polarization is accompanied by a tendency to characterize spirituality as good, individualistic, liberating, and mature, while portraying religion as bad, institutionalized constraining, and childish” (p. 3). Spirituality, now liberated from religion, needs further to be liberated from the supernatural, a hallmark of religion. "The exact role of the supernatural in defining spirituality has been a point of debate, with some authors arguing that a concept of the sacred is essential in defining spirituality . . . while others argue that spirituality can be completely atheistic and separate from any organized religious context” (Johnson et al 2004, p. 3). The debate in academe is tilting heavily toward a non-supernatural point of view, yet a point of view that can include “God terms,” if the terms are inclusive enough (p. 7). In the process of trying to separate spirituality from both religion and the supernatural, to ensure that spirituality is a matter of one’s heart, individualism is affirmed. But individualism can become narcissistic, thus there is a need to construe spirituality as directed toward the social good, if the academy becomes a place in which it is explored.

III. Lack of Faculty Education in Addressing Spirituality. The confusion in respect to the previous two tensions leads directly to a lack of meaningful discussion about spirituality. It is thus of little wonder that faculty are unprepared to engage in these issues within the educational enterprise. Speck thus suggests: "If spirituality is a legitimate academic concern, faculty should be provided insights into addressing the topic with students." (p. 8) There are other related issues, such as proselytizing students (Johnson, Kristeller, and Sheets, 2004; Lindholm, 2004; Mayes, 2001) and addressing students’ concerns about their privacy regarding spirituality (Johnson and Mutschelknaus, 2001). All these are difficult to resolve if spirituality has no legitimate place in the curriculum.

Speck suggests three concerns a spiritual worldview must address: what exists? who or what is in charge?, and what is the purpose of existence? A great deal of the definitional dilemma can be solved by applying these three concerns to definitions of spirituality (P. 9):

I. What Exists? Two possibilities have to be entertained in this respect: natural existence only or natural and supernatural existence. (p. 9). The first means that all that exists is the natural world, 'Cosmos' in Sagan's (1980) terms. Spirituality is then defined on the basis of a natural order. No supernatural order exists, which means the natural order is a closed system. Fried's (2001) is an expression of this naturalistic worldview: “We need to discuss spirituality not because God exists, but because we exist and we need to create meaning for ourselves” (p. 277). Fried may be suggesting that "recourse to a supernatural order that would provide meaning is not possible." (p. 9). The other option is "to posit both a natural and a supernatural realm. The details of the relationship between these two realms vary given particular philosophical or theological traditions, but in virtually all cases, the supernatural realm is ontologically primary. (p. 9)

II. Who or What Is in Charge? In a naturalistic worldview “natural” forces would be in charge. These could be nature, humans, or a combination of both. "Evolution is typically evoked as the force that causes the cosmos to change. Generally in the literature on spirituality in higher education, humans are the focal point of authority." It should however be pointed that without a supernatural order authority becomes a contested one as it lies within the domain of humans (p. 10). Given a supernatural realm authority becomes an ultimate authority. Human action becomes a derivative of such authority and humans are accountable for actions in diverse ways. Daniels, Franz, and Wong (2000) sum Speck's claim: “Spirituality may be thought of as being primarily unique to the individual and purely personal, or it may be conceived as having an external referent and normative basis for understanding spiritual truth” (p. 544).

III. What Is the Purpose of Existence? Under naturalistic presuppositions, afterlife is not a possibility, thus purpose is related to the natural order. (p. 10) A definition of spirituality in this sense can issue from a definition of spirit that confines spirituality to the natural order. It is helpful to acknowledge that “spirituality is often connected to things like meaning in life, which can be an entirely secular affair, or meditation, which can also be divorced from any specific religious context” (Johnson, Kristeller, and Sheets, 2004, p. 3).

Definitions that acknowledge the validity of a dualistic worldview should give a plausible account of each side of the dualism. “Thus, spirituality is conceptualized as having vertical and horizontal dimensions. The vertical dimension reflects the relationship to God or a supreme being. The horizontal dimension reflects both our connectedness to others and nature, and to our intrapersonal connectedness . . ." (Pesut, 2002, p. 128).

In light of his account Speck proposes that those promoting spirituality as a legitimate academic subject ask too much of those who are not inclined towards the subject, "if they cannot at least provide a coherent definition of spirituality grounded in an explicit, cogent worldview as the focal point of an academic dialogue" (p. 12). While the conditions for a definition of spirituality may not yield one consensual definition, "it should be the case that definitions of spirituality make explicit the presuppositions on which they are based, providing at least two distinct groups of definitions under the aegis of two paradigmatic worldviews." (p. 12)

Bennett, J. B. (2003). Academic Life: Hospitality, Ethics, and Spirituality. Bolton, Mass.: Anker.

Bento, R. F. (2000). The Little Inn at the Crossroads: A Spiritual Approach to the Design of a Leadership Course. Journal of Management Education, 24(5), 650–661.

Burrows, L. T. (2001). Dancing on the Edge. In V. M. Miller, and M. M. Ryan (eds.). Transforming Campus Life: Reflections on Spirituality and Religious Pluralism. New York: Lang.

Campbell, L. H. (2003). The Spiritual Lives of Artists/Teachers. Paper presented at the Annual Meeting of the American Educational Research Association, Chicago, April 21–25.

Chickering, A. W. (2003). Reclaiming Our Soul. Change, Jan./Feb., pp. 39–45.

Clark, R. T. (2001). "The Law and Spirituality: How the Law Supports and Limits Expression of Spirituality on the College Campus." In M. A. Jablonski (ed.), The Implications of Student Spirituality for Student Affairs Practice. New Directions for Student Services, 95. San Francisco: Jossey-Bass.

Collins, J. R., Hurst, J. C., and Jacobson, J. K. (1987). The Blind Spot Extended: Spirituality. Journal of College Student Personnel, 28(3), 274–276.

Daniels, D., Franz, R. S., and Wong, K. “A Classroom with a Worldview: Making Spiritual Assumptions Explicit in Management Education.” Journal of Management Education, 2000, 24(5), 540–561.

Fried, J. (2001). Civility and Spirituality. In V. M. Miller, and M. M. Ryan (eds.), Transforming Campus Life: Reflections on Spirituality and Religious Pluralism. New York: Lang.

Hicks, D. A. (2003). Religion and the Workplace: Pluralism, Spirituality, Leadership. New York: Cambridge.

Johnson, T. J., Kristeller, J., and Sheets, V. L. (2005). Religiousness and Spirituality in College Students: Separate Dimension with Unique and Common Correlates. Journal of College and Character, 1, 1–36 [e-journal].

Lindholm, J. (2004). The Role of Faculty in College Students’ Spirituality. Journal of College and Character, 1.

Massoudi, M. (2003). Can Scientific Writing Be Creative? Journal of Science Education and Technology, 12(2), 115–128.

Mayes, C. (2001). Cultivating Spiritual Reflectivity in Teachers. Teacher Education Quarterly, 28(2), 5–22.

Pesut, B. (2002). The Development of Nursing Students’ Spirituality and Spiritual Care-Giving. Nurse Education Today, 2002, 22, 128–135.

Sagan, C. (1980). Cosmos. New York: Random House.

Zajonc, A. (2003). Spirituality in Higher Education: Overcoming the Divide. Liberal Education, Winter, pp. 50–58.

נכתב ע"י: ספק ברוס.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support