מספר פריט : 3929

סנקי וקים (2013) גישה דינאמית-מערכתית להתפתחות מוסרית ורוחנית

מספר פריט : 3929

Sankey, D. and Kim, M. (2013). A dynamic systems approach to moral and spiritual development. In J. Arthur and T. Lovat (eds.) The Routledge international handbook of education, religion and values. Routledge: London & New York. Pp. 182-193
מאמר זה מסביר התפתחות מוסרית ורוחנית על בסיס גישה דינאמית-מערכתית. לא ניתנת כאן הגדרה ישירה של רוחניות או של התיאוריה הזו אך הכותבים מציגים את התחום באופן רחב. הם מציעים מדע פוסט-מודרני שאינו נשען על חוקי הפיזיקה בלבד בהתבסס על הרעיון של "התארגנות-עצמית מתהווה": "התהוות של צורות או תכונות חדשות כתוצאה מהתארגנות-עצמית מציבה אתגר מהותי לטענה שכל דבר בטבע ניתן לרדוקציה ל'חוקי הפיזיקה'" (עמ' 184). כאשר לוקחים בחשבון התפתחות אנושית (כולל מוסרית או רוחנית), מערכות דינאמיות מכירות בכך "שגורמים רבים פועלים ביחד במערכת מורכבת שמתארגנת באופן עצמי, דינאמי ומתהווה. התפתחות היא תוצאה של סיבות שונות המקיימות אינטראקציות לא-ליניאריות בינן לבין עצמן. הן נתונות ללולאתיות וגנטיקה לוקחת בהן חלק, אך אין הן שולטות בתהליך" (עמ' 185). אמנם מוחותינו פועלים על בסיס תהליכים נוירובילוגיים דומים "אך המבנה המתהווה של כל מוח התפתח באופן אינדיבידואלי ובלתי צפוי" (עמ' 190). הכותבים אינם דוחים על הסף את האפשרות של התערבות אלוהית בעולם, כל עוד היא איננה נתפסת כעל-טבעית (גריפין, 2000).

מודל כזה שונה במידה מהותית מן המודלים הקוגניטיביים שהוצעו על ידי פיאז'ה וקולברג. "התפתחות אנושית, כולל מוסרית ורוחנית, נתפסה באופן מסורתי כטיפוס על הר. כלומר, היא מסודרת, הדרגתית, נבנית נדבך על נדבך ומוכוונת על פי נקודה סופית הנקבעת מראש (השלב המוסרי או הרוחני הבשל). מנקודת המבט של גישה דינאמית-מערכתית, התפתחות היא הרבה יותר 'כאוטית, חוקרת, אופורטוניסטית, סינקרטית, ו'תלויית הקשר' (ת'לן וסמית', 1994), ואין לה נקודה סופית קבועה מראש" (עמ' 185).

הכותבים מבקרים את היידט (2001) שהציע גישה דוכוטומית למוסר. היידט קבע קו בין הגיון לאינטואיציה והתייחס אל שניהם כאל 'תהליכים קוגניטיביים שונים'. היגיון הודגש יתר על המידה ו'אינטואיציה מוסרית' היא אופן של קוגניטציה אל לא אופן של הגיון (עמ' 814). הכותבים שוללים דיכוטומיות כזו. אינטואיציה מוסרית איננה גורמת לשיפוט מוסרי. "תפיסתו של היידט את ההגיון היא בדיוק מה שהיה מוטעה בתפיסותיהם של פיאז'ה וקולברג – הם אינם מכירים בכך שהגיון תמיד מחובר לרגש. גישה דינאמית-מערכתית קובעת מודל איטגרטיבי שבו "תנועה, תפיסה ופעולה הם בהכרח אספקטים של תופעה בודדת, ולא שלוש יחידות פסיכולוגיות דיכוטומיות" (ריצ'ארדסון 2000, עמ' 189)" (עמ' 189).

המוח מתפתח בהתבסס על שני תהליכים חשובים – יצירת קשרים בין סינפסות והכחדתם. סינפסות "מתחזקות ככל שנעשה בהן שימוש, ונעשה בהן שימוש ככל שהן מתחזקות" (לואיס 2005, עמ' 264). על פי אדלמן (1987, 1989) ערך לא ניתן באופן מודע לאדם אחר, אירוע או תופעה, אלא הוא חלק בלתי נפרד מן האופן בו המוח פועל – "ערך מוטל בתוך המוח ועל ידי המוח" (עמ' 190). מדובר אם כן במערכת לולאתית שבה יש הרבה פחות מודעות ובחירה מכפי שנדמה לנו ועניין זה תקף למה שאנו תופסים כבחירותינו המוסריות. סנקי וקים קושרים זאת לרוחניות בתום המאמר בטוענם שכולנו נולדים עם "נטיה להעדפה של מודעות וטרנסצנדנציה עצמית", ושיפוטים ערכיים הם חלק בלתי נפרד ממה שמוחנו עושה.

נכתב ע"י: סנקי וקים.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support