מספר פריט : 3896

סיידל (2006) מחשבות על הוראה כתרגול קונטמפלטיבי

מספר פריט : 3896

Seidel, J. (2006). Some thoughts on teaching as contemplative practice. Teachers College Record, (108) 9, 1901–1914

מאמר זה מומלץ כתיאור אינטימי אוטו-אתנוגרפי של הוראה קונטמפלטיבית. הוא יכול להיקרא יחד עם Hinsdale (2012)

המאמר של סיידל הוא מאמר חריג בגליון מיוחד של TCR שהוקדש לקונטמפלציה וחינוך. חריגותו של המאמר נובעת משתי סיבות: א. הוא עוסק בגילאי בית ספר ולא בחינוך גבוה. ב. הוא כתוב כאוטו-אתנוגרפיה של מורה אמיצה הכותבת נרטיב אישי אינטימי ומרגש המתאר את מסעה האישי של סיידל כמורה המחוייבת להוראה קונטמפלטיבית. סיידל מראה עד כמה הוראה כזו היא תובענית "קונטמפלציה היא…תרגול יומיומי שיכול לשנות את העולם. היא עבודה קשה. המהות שלה היא להכין אותנו לפגוש את החיים מרגע לרגע כפי שהם ניתנים. קשה להיות ברגע." (עמ' 1911). מחויבות כזו הולכת כנגד שיח חינוכי שמכוון הרבה יותר לעתיד של הילדים מאשר לרגע הנוכחי. "עתיד כזה תמיד מושהה כמקום מיתולוגי שלעולם לא מגיע" (עמ' 1902). העתיד חושף את רגע ההווה. עבור סיידל הוראה קונטמפלטיבית היא תרגול מרפא שמאיט את בית הספר (עמ' 1903). ההאטה הזו באה לידי ביטוי בחזרה של סיידל לנשימה פעם אחר פעם לאורך המאמר. הטבע המרפא של ההווה מקושר גם לטבע המעורב-חברתית של תרגול קונטמפלטיבי כפי שסיידל מציגה אותו (עמ' 1904).

"הוראה קונטפלטיבית היא מאמץ מכוון. הדרך שאני הולכת יחד עם הילדים נובעת מבחירה מתמדת על מה לחשוב, במה להתמקד, ולאיזה כיוון היומיום, והרגע יפנו" (עמ' 1905-1906). הוראה קונטמפלטיבית משמעה אי-ודאות והרפתקנות המובילים לחוויות שהן "רעננות, מפתיעות, מבלבלות, קשות ונפלאות" (עמ' 1911). סיידל מתארת הוראה קונטמפלטיבית כתרגול חיים באי-ודאות. משמעה: "לוותר על הרצון לשלוט באופן מוחלט על הכיתה כדי ליצור יותר מרחב, פתיחות והקשבה. יותר מקום לחיים" (עמ' 1906).


This paper is recommended as an auto-ethnographical account of a teacher committed to mindful teaching. It can be related ot Hinsdale (2012)

Seidels's paper is unique in a Teacher's College Record special issue for two reasons: a) it concerns contemplation within school rather than in higher education, and b) it is written as an auto-ethnography reflecting a brave and eloquent narrative of Seidel's experience as a teacher committed to contemplative teaching. Seidel reveals how difficult a challenge such commitment entails: "Contemplation is …an everyday practice that can transform the world. It is difficult work. It is about being prepared to meet life moment by moment as it arrives. Being in this moment is hard." (p. 1911) Such commitment works against the backdrop of an educational discourse that is much more concerned with the future of kids than with their present moment. "Such future is infinitely delayed to a mythical place that never arrives" (p. 1902). The future unfolds from the present moment.  For Seidel contemplative teaching is a healing practice that slows school down (p. 1903). This slowing is reflected in the constant appeal to the breath throughout the paper. The healing nature of presence is linked to the socially-engaged nature through which Seidel conceives of contemplative practices (p. 1904).

"Teaching as contemplative action is deliberate. The path that I walk together with children emerges from the place of choosing what to think about, what to focus on, what direction the day-to-day, moment-to-moment work will take." (pp. 1905-1906). Contemplative teaching means uncertainty and adventurousness leading to experiences that are "fresh, surprising, confusing, difficult, and wonderful." (p. 1911).

Seidel speaks of contemplative teaching as a practice in living uncertainty. It means: "to give up the desire for absolute control over this classroom space in order to create more spaciousness, more openness, more listening. More room for life." (P. 1906)

נכתב ע"י: סיידל.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support