מספר פריט : 3865

סטוק (2006) החיים הקונטמפלטיביים והוראת מדעי הרוח

מספר פריט : 3865

Stock, B. (2006). The contemplative life and the teaching of the humanities. Teachers College Record, (108) 9, 1760–1764

מאמרו של סטוק בוחן את ההתנגדות של מדעי הרוח לשינוי ואת האופן בו תרגול קונטמפלטיבי יכול להיות מוצג באופן רטורי כך שיתקבל בחינוך הגבוה. סטוק טוען שלא צריך לעורר עניין אקדמי במדיטציה. עניין כזה כבר קיים בחוגים מסויימים. עלינו לבסס מחדש "מסורת שעוקבת אחר המודל הקיים בתרבויות מן המזרח, תרגולים מדיטטיביים ופעילות אינטלקטואלית נתפסים כתומכים זה בזה: מצב בו המודט לא יוצא מן הזרם המרכזי של החברה שלו, אלא עסוק בעניין נורמאלי לחלוטין, כמו לשמור על כושר" (עמ' 1762). סטוק מכיר בכך שיש שיראו בזאת "טיפול בבעיה רוחנית דרך אמצעים פיזיים" אך עבורו "השניים אינם נפרדים זה מזה". הוא טוען שאלו שמתרגלים מדיטציה במוקדם או במאוחר מגלים את הממד הרוחני. אך האלמנט של אמונה צריך להיות מחוץ להצגה של תרגול קונטמפלטיבי כשהוא משווק לקהל אמריקאי למשל. אם מדיטציה מוצעת כתרגול רוחני סביר להניח שהיא תעורר דיון המעוגן במחויבויות מוסריות ואינטלקטואליות. אך אם היא מוצגת כתורמת לבריאות וחיי רווחה, יש סיכוי טוב יותר שתינתן למציג אפשרות להציג את ראיותיו לכך ולא יבטלו את דבריו מן ההתחלה. האיסוף של ידע כזה הוא עניין מהותי. קל יותר לאסוף מידע שקושר בין מדיטציה ללחץ דם, מאשר להציג את הקשר בין מדיטציה לתפיסה-עצמית, לנדיבות, לבטחון, להפחתת תוקפנות וכו'. יחד עם זאת "אם לא יאסף מידע מדעי מהותי באשר לתחומים אחרונים אלו, איני חושב שמדיטציה תישאר עניין משמעותי בחיים ובמחשבה האמריקאיים" (עמ 1763). סטוק מציע לפיכך שהדלת נמצאת בהמשגה של well-being, אך הוא ממליץ גם לקרוא ספרות מדיטטיבית כפי שהייתה נקראת על ידי קונטמפלטיבים. "שימוש בטקסטים כאמצעי לשם מטרה, ולא תפיסתם, כמקובל בקריאה עכשווית, כמטרה בלבד." (עמ' 1764).

סטוק מסיים את מאמרו בציטוט של צ'ארלס טיילור המציע מעבר ממוסריות פרקטית, למוסר טרנסצנדנטלי. חלק גדול מן הפילוספיה המוסרית העכשווית לטענת טיילור "התמקדה במה נכון לעשות, יותר מאשר במה טוב להיות, ובהגדרת התוכן של מה אנו מחוייבים אליו, במקום להגדיר את טבעם של החיים הטובים. בפילוסופיה כזאת אין מקום להמשגת הטוב כאובייקט לאהבתנו או למחויבויותינו" (1989, עמ' 3). זהו האתגר של מדעי הרוח לטענת סטוק (עמ' 1764).


Stock's paper considers Humanities teaching's resistance to change, and the ways in which contemplative practice can be conceived rhetorically so that it becomes acceptable in higher education. Stock claims that we need not encourage an increased academic interest in meditation. Such interest already exists in specialist circles. We should rather reestablish "a tradition in which along the model of some Eastern cultures, meditative practices and other intellectual activities are mutually supportive: a situation in which the person who meditates is not stepping out of the mainstream of his or her society, but is engaging in something normal and unremarkable, like keeping fit." (p. 1762). According to Stock the gateway to such notion (which he grounds in Husserl), is an appeal to personal well-being. "Many Americans have little understanding of what is meant by meditation, but they all understand sickness, discomfort, and healing. If they are persuaded that meditation will contribute to their health, they may accept the idea of pursuing a contemplative activity within their daily lives." (p. 1762). Stock acknowledges that some may view this as "tackling a spiritual problem through physical means" but to him "the two cannot be separated." He suggests that those who meditate sooner or later discover the spiritual dimension. However, the element of faith should be placed outside the presentation of contemplative practice when "pitched" to an American audience for example. If meditation is suggested as spiritual practice it is likely to bring a debate concerned with emotional and intellectual loyalties. Yet when conceived as enhancing health and well-being, there's greater chance that the claimer will be allowed to present his evidence, and not be dismissed right from the start. The accumulation of such evidence however, is a crucial issue. It is much easier to collect data that correlates meditation and blood pressure, than it is to prove a relation of meditation to the sense of self, the tendency to be generous, to enhance confidence, to reduce aggression and so forth. Yet: "If some sort of scientific information is not built up on these and related issues, I do not believe that meditation will have a lasting role in American life and thought." (p. 1763). Stock thus suggests that the door is the concept of well-being, yet he also recommends reading meditative literature as contemplatives would read them. "Using texts as a means to an end and not considering them, as is the fashion in contemporary literary practice, as ends in themselves." (p. 1764)

Stock ends with a citation of Taylor suggesting a transition from practical morality, to a more transcendent moral orientation: "Much contemporary moral philosophy, Charles Taylor (1989) noted, "‘has tended to focus on what it is right to do rather than on what it is good to be, on defining the content of obligation rather than the nature of the good life; and it has no conceptual place left for a notion of the good as the object of our love or allegiance" (p. 3). Within the humanities, that is a major challenge." (P. 1764)

Taylor Charles (1989). Sources of the self: the making of the modern identity. Cambridge, MA: Harvard University Press.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support