מספר פריט : 692

מהי "רוחניות"?

מספר פריט : 692

שש

ריכזנו הגדרות והתייחסויות מחקריות שונות ל"רוחניות"… כי המובן של "רוחניות" משתנה מאדם לאדם, מתרבות לתרבות, מזמן לזמן.

כל ההגדרות והמחקרים שלהלן לגבי המונח "רוחניות" כמובן אינן ממצות.

לעיון בהגדרה כלשהי, לחצו על שורה המסומנת ב +.

'רוחניות' לעומת 'דת' (קניג ומקקולוף)

במאמרם, כותבים קניג ומקקולוף, כי "רוחניות" מוגדרת בד"כ במונחים של "מסע אישי להבנת התשובות לשאלות החשובות אודות החיים, אודות משמעות, ואודות היחסים אל המקודש או הטרנסצנדנטי. במובן זה, רוחניות שונה מ"דת", שבד"כ מוגדרת כ"מערכת מאורגנת של אמונות ,פאקטיקות, טקסים וסמלים שמעוצבת – א. לקדם קירבה למקודש או לטרנסצנדנטי (אל, כח עליון, או אמת/מציאות מוחלטת), ו-ב. לטפח הבנה של היחסים והאחריות בין אדם לרעהו בקהילה משותפת".

 

הפנייה למאמר:

Koenig HG, McCullough ME, Larson DB. Handbook of Religion and Health. New York  N.Y.: Oxford  University Press 2001.

ר' המאמר כאן.

'רוחניות' בויקיפדיה (שימו לב שהערך בויקיפדיה העברית שונה משמעותית מזו האנגלית!)

רוחניות היא תחום העוסק במימד הפנימי והחבוי של המציאות החושית.

רוח וחומר – הרוחניות עשויה לכלול גם פרטים פיזיים שאינם אנושיים, כגון כוחות טבע, להם יכולה להיות מיוחסת מעין נפש (כגון נשמת העולם), חפצים קדושים ואף פרטים תרבותיים, ובעיקר אמנותיים, בעלי מרכיב נפשי-סובייקטיבי, על אף שהם מיועדים מטבעם להנאה חומרית.

רוחניות בימינו  –  הדתות הן מבשרותיה הבולטות של הגישה הרוחנית, אך בשנים האחרונות, במקביל להתפתחות הפוסט מודרניזם, התרחבה הגדרת הרוחניות לתיאור מכלול ההשקפות והזרמים המשתמשים בהגדרות רוחניות וטרנסצנדנטליות, לרבות אלו שאינן קשורים לדת. הרוחניות, במובן זה, מתארת תהליך או מצב אינדיבידואלי, שמרכזו הוא חיפוש אישי אחר 'הנתיב הרוחני' והסתמכות על ניסיון אישי בחיפוש זה. הרוחניות על פי הגדרה זו כוללת זרמים ואמונות רבים, כגון: העידן החדש, מסורות מיסטיות שונות כמו קבלה, סופיזם, השקפות מיסטיות מודרניות כמו ספיריטואליזם, נאופאגאניזם ועוד. כמו כן שיטות רבות של רפואה אלטרנטיבית מקורן בגישות רוחניות שונות.

נראה שנבחרה המילה רוח לתיאור אותם חלקים נפשיים ודומיהם בעברית, משום שהרוח אינה נראית אך ניתן להבחין בהשפעותיה (תנועת העצים וכדומה), וכך גם הנפש – לא ניתן לראות אותה, אך ניתן לראות את השפעותיה- החיים, החוויה ועוד.

לערך המלא בויקיפדיה לחצו כאן.

אסופת הגדרות מעולם המחקר

הגדרות שונות מעולם המחקר שנאספו בידי ד"ר חגית הכהן-וולף ופרופ' גבריאל הורנצ'יק מהאוניברסיטה העברית בירושלים:

  • "התחום הרחב של פוטנציאל אנושי העוסק בתכליות המוחלטות, בישויות הנעלות, באלהים, באהבה, בחמלה, בתכלית". (טארט 1975)
  • "מימד טרנסצנדנטי בתוך החוויה האנושית… המתגלה ברגעים שבהם הפרט שואל על משמעות הקיום האנושי ומנסה למקם את העצמי בתוך הקשר אונטולוגי (של חקר ההוויה) רחב יותר." (שפרנסק וגורסץ' 1984)
  • "חוויה סובייקטיבית של המקודש." (ווהם 1991)
  • "החיפוש אחר משמעות קיומית (אקזסטנציאלית)"  (דויל 1992)
  • "הנוכחות של מערכת יחסים עם כח עליון שמשפיעה על הדרך שבה האדם פועל בעולם"   (ארמסטרונג 1995)

המקור האטימולוגי (בלטינית) והשימוש המערבי המקובל

המקור האטימולוגי, בלטינית, הוא הבסיס של השימוש המערבי המקובל במילה "רוחניות" – "spirituality".

"Spiritus" פירושו אוויר (air) או אוויר בתנועה (wind).

המילה נובעת מהשורש spirare שמשמעו לנשום.

 

בעברית – "רוח" פירושה אוויר בתנועה (המילה "נשמה" קשורה אף היא ל"נשימה", האוויר המחייה את הגוף).

 

המפנה מ'דת' ל'רוחניות' ו'המהפכה הרוחנית' (פול הילאס)

קטעים (מתורגמים) מתוך מאמרו של הסוציולוג הבריטי של הדת, פול הילאס, על "המהפכה הרוחנית":

ההבחנה בין "רוחניות" ו"דת" הולכת ומתהווה זה זמן רב. וההבחנה נעשתה נוכחת במיוחד מאז שנות ה-60.
ה"דת" ע"פ מילון אוקספורד כוללת "אמונה בְעל-אדם רב-כח במיוחד באל פרסונלי הזכאי לציות ופולחן; ביטוי של הנ"ל בפולחן; דבר שאדם מסור לו". אם כן, ה"דת" ממוקדת באלהים, ללא אזכור של אישור החיים וכאן-ועכשיו. יתר על כן, במיוחד מאז שנות ה-60, ה"דת" נתפסת יותר כמה שממוסד: כולל פרטי הטקסים; דרכים מבוססות לאמונה; ה"רשמי" כפי שווּסת והועבר בידי סמכויות דתיות; מה שמקודש במסורת; המצוות האתיות של כתבי הקודש; קול המסכות של הטרנס'. עבור רבים, היא גם התקשרה לרשמי, דוגמטי והיררכי, אם לא אימפרסונלי ופטריארכלי.

אחד המרואיינים השיב במחקר של רוברט וות'נוו (1998), שהדת חיצונית לפרט, בעוד שהוא זקוק לידיעה פנימית. הדבר מוביל אותנו למאפייני מפתח שמתקשרים ל"רוחניות". "רוחניות" קשורה לאישי; מה שפנימי ואימננטי; מה שנחווה כמערכת היחסים של הפרט עם המקודש; והחוכמה או הידע  שנובעים מחוויות כאלה. בליבה, הרוחניות משמעה "חיים". משוואה זו נובעת מתפיסת ה"חיים" כמכווני רוחניות, אישיים, אינטימיים, חווייתיים, פסיכולוגיים, עומקים אישיים של המשמעות בלחיות: במְקום חיים המוּנְחים במונָחים של לחצים ומגבלות, שאיפות והגדרות של מה שיש למודרנה הקפיטליסטית להציע. החיים, ולא מה שמעל החיים, נעשים לאלהים (לכן הרוחניות העכשווית ראויה לכינוי "רוחניות של חיים").
ההבחנה בין "רוחניות" ו"דת" הולכת ומתהווה זה זמן רב. וההבחנה נעשתה נוכחת במיוחד מאז שנות ה-60.
ה"דת" ע"פ מילון אוקספורד כוללת "אמונה בְעל-אדם רב-כח במיוחד באל פרסונלי הזכאי לציות ופולחן; ביטוי של הנ"ל בפולחן; דבר שאדם מסור לו". אם כן, ה"דת" ממוקדת באלהים, ללא אזכור של אישור החיים וכאן-ועכשיו. יתר על כן, במיוחד מאז שנות ה-60, ה"דת" נתפסת יותר כמה שממוסד: כולל פרטי הטקסים; דרכים מבוססות לאמונה; ה"רשמי" כפי שווּסת והועבר בידי סמכויות דתיות; מה שמקודש במסורת; המצוות האתיות של כתבי הקודש; קול המסכות של הטרנס'. עבור רבים, היא גם התקשרה לרשמי, דוגמטי והיררכי, אם לא אימפרסונלי ופטריארכלי.
אחד המרואיינים השיב במחקר של רוברט וות'נוו (1998), שהדת חיצונית לפרט, בעוד שהוא זקוק לידיעה פנימית. הדבר מוביל אותנו למאפייני מפתח שמתקשרים ל"רוחניות". "רוחניות" קשורה לאישי; מה שפנימי ואימננטי; מה שנחווה כמערכת היחסים של הפרט עם המקודש; והחוכמה או הידע  שנובעים מחוויות כאלה. בליבה, הרוחניות משמעה "חיים". משוואה זו נובעת מתפיסת ה"חיים" כמכווני רוחניות, אישיים, אינטימיים, חווייתיים, פסיכולוגיים, עומקים אישיים של המשמעות בלחיות: במְקום חיים המוּנְחים במונָחים של לחצים ומגבלות, שאיפות והגדרות של מה שיש למודרנה הקפיטליסטית להציע. החיים, ולא מה שמעל החיים, נעשים לאלהים (לכן הרוחניות העכשווית ראויה לכינוי "רוחניות של חיים").
ההבחנה בין "רוחניות" ו"דת" הולכת ומתהווה זה זמן רב. וההבחנה נעשתה נוכחת במיוחד מאז שנות ה-60.
ה"דת" ע"פ מילון אוקספורד כוללת "אמונה בְעל-אדם רב-כח במיוחד באל פרסונלי הזכאי לציות ופולחן; ביטוי של הנ"ל בפולחן; דבר שאדם מסור לו". אם כן, ה"דת" ממוקדת באלהים, ללא אזכור של אישור החיים וכאן-ועכשיו. יתר על כן, במיוחד מאז שנות ה-60, ה"דת" נתפסת יותר כמה שממוסד: כולל פרטי הטקסים; דרכים מבוססות לאמונה; ה"רשמי" כפי שווּסת והועבר בידי סמכויות דתיות; מה שמקודש במסורת; המצוות האתיות של כתבי הקודש; קול המסכות של הטרנס'. עבור רבים, היא גם התקשרה לרשמי, דוגמטי והיררכי, אם לא אימפרסונלי ופטריארכלי.
אחד המרואיינים השיב במחקר של רוברט וות'נוו (1998), שהדת חיצונית לפרט, בעוד שהוא זקוק לידיעה פנימית. הדבר מוביל אותנו למאפייני מפתח שמתקשרים ל"רוחניות". "רוחניות" קשורה לאישי; מה שפנימי ואימננטי; מה שנחווה כמערכת היחסים של הפרט עם המקודש; והחוכמה או הידע  שנובעים מחוויות כאלה. בליבה, הרוחניות משמעה "חיים". משוואה זו נובעת מתפיסת ה"חיים" כמכווני רוחניות, אישיים, אינטימיים, חווייתיים, פסיכולוגיים, עומקים אישיים של המשמעות בלחיות: במְקום חיים המוּנְחים במונָחים של לחצים ומגבלות, שאיפות והגדרות של מה שיש למודרנה הקפיטליסטית להציע. החיים, ולא מה שמעל החיים, נעשים לאלהים (לכן הרוחניות העכשווית ראויה לכינוי "רוחניות של חיים").
ההבחנה בין "רוחניות" ו"דת" הולכת ומתהווה זה זמן רב. וההבחנה נעשתה נוכחת במיוחד מאז שנות ה-60.

ה"דת" ע"פ מילון אוקספורד כוללת "אמונה בְעל-אדם רב-כח במיוחד באל פרסונלי הזכאי לציות ופולחן; ביטוי של הנ"ל בפולחן; דבר שאדם מסור לו". אם כן, ה"דת" ממוקדת באלהים, ללא אזכור של אישור החיים וכאן-ועכשיו. יתר על כן, במיוחד מאז שנות ה-60, ה"דת" נתפסת יותר כמה שממוסד: כולל פרטי הטקסים; דרכים מבוססות לאמונה; ה"רשמי" כפי שווּסת והועבר בידי סמכויות דתיות; מה שמקודש במסורת; המצוות האתיות של כתבי הקודש; קול המסכות של הטרנס'. עבור רבים, היא גם התקשרה לרשמי, דוגמטי והיררכי, אם לא אימפרסונלי ופטריארכלי.

"רוחניות" קשורה לאישי; מה שפנימי ואימננטי; מה שנחווה כמערכת היחסים של הפרט עם המקודש; והחוכמה או הידע  שנובעים מחוויות כאלה. בליבה, הרוחניות משמעה "חיים". משוואה זו נובעת מתפיסת ה"חיים" כמכווני רוחניות, אישיים, אינטימיים, חווייתיים, פסיכולוגיים, עומקים אישיים של המשמעות בלחיות: במְקום חיים המוּנְחים במונָחים של לחצים ומגבלות, שאיפות והגדרות של מה שיש למודרנה הקפיטליסטית להציע. החיים, ולא מה שמעל החיים, נעשים לאלהים (לכן הרוחניות העכשווית ראויה לכינוי "רוחניות של חיים").

ההפניה למאמר:

Heelas, Paul. "The Spiritual Revolution: From 'Religion' to 'Spirituality'", in Woodhead, Linda, Paul Fletcher, Hiroko Kawanami, & David Smith. (Eds.) Religion in the Modern World. Routledge: New York, 2002. ch. 17. pp. 357-377.

'רוחניות' היא מונח מערבי ומודרני (בועז הוס)

טענתו המרכזית של פרופ' בועז הוס (חוקר קבלה ורוחניות עכשווית מאוניברסיטת בן גוריון בנגב) היא כי "רוחניות" היא מונח ותופעה מערביים ומודרניים.

במחקרו טוען הוס, כי "רוחניות" היא קטגוריה תרבותית חדשה שצמחה במערב כאתגר לניגוד הבינארי בין התחום הדתי לתחום החילוני של החיים. במאמרו הוא בודק את המשמעות התרבותית של המונח הפופולרי "רוחני, אבל לא דתי" ובוחן את צמיחת רוחניות הניו אייג' בתוך המסגרת של הקפיטליזם המאוחר והתרבות הפוסטמודרנית. הוא מציע מבט חדש על הפולמוס סביב תיזת החילון ובוחן מחדש את הערכת רוחניות הניו אייג' כהסוואה לאידאלוגיה ניאו-ליברלית, ומציע לראות בזלזול ובגיבוי של הרוחניות העכשווית – תגובה לאתגור שהוא מציב בפני הרעיון המבוסס שהדתי והחילוני הן קטגוריות אוניברסליות מובחנות.

ההפניה למאמר:

Boaz Huss, "Spirituality: The Emergence of a NewCultural Category and its Challenge tothe Religious and the Secular," Journal of Contemporary Religion 29:1, 47-60.

דף המרצה של פרופ' בועז הוס – כאן.

פרופ' בועז הוס בויקיפדיה.

תקציר מורחב של המאמר מופיע באתר שלנו, כאן. (גרסה אנגלית של תקציר מורחב למאמר – כאן.)

 

רק אל תבקשו ממני להגדיר 'רוחניות' (שלדרק)

"רוחניות היא אחד מהנושאים שכולם טוענים שהם מבינים אותו עד שהם נדרשים להגדירו."

Philip Sheldrak (תיאולוג וחוקר רוחניות נוצרית) 1991

האם באמת איש אינו יודע מה פשר 'רוחניות'? (סטיוארט רוז)

במאמר אקדמי זה, של סטיוארט רוז, הוא מבקש לברר את השימוש הרווח במונח "רוחניות" בקרב אנשי דת שונים (כמרים, רבנים, נזירים ועוד), ולברר אם באמת איש אינו יודע מה פשר "רוחניות" למרות השימוש הרווח במונח.

המאמר מגלה כי בעוד שיש הבדל רב לגבי מה שכלול במונח זה, עדיין ניתן למצוא מערך בסיסי של מאפיינים. "רוחניות" לא נמצאה כתלויה בשייכות הדתית, אלא בעיקר בשלושה קריטריונים: צורה כלשהי של חוויה דתית (או דומה לה) מתמשכת, מאמץ או פרקטיקה מסויימ/ת שמחזיקים בו/ה, וחווית האהבה. מומחים נוצרים פרוטסטנטיים הציגו מגוון רחב יותר של השקפות. בעוד התגלו הבדלים בין המונחים "דתיוּת" ו"רוחניות", ההשקפות ככל ראו שני מונחים אלה כבעלי משמעות דומה.

הפניה למאמר:

Stuart Rose, Is the Term 'Spirituality' a Word that Everyone Uses, But Nobody Knows What Anyone Means by it?, Journal of Contemporary Religion, Volume 16, Issue 2, 2001.

לינק למאמר – כאן.

מהי 'רוחניות' או 'אוריינות רוחנית' ו'בורות רוחנית', על פי 'רשת חינוך הוליסטי'

רוחניות אינה קשורה לדת. הרבה אנשים כיום אומרים שהם רוחניים אבל לא מאד דתיים. | דיוויד טייסי קורא לזה "רוחניות גנרית". "זהו חלק מז'אנר של דיבור על משמעות, ודיבור על מה שקדוש בחיים אבל לא בהכרח מהווה חלק ממסורת דתית מסויימת".

רוחניות קשורה למשמעות, השראה וחוכמה. היא קשורה לתחושה עמוקה של תכלית ומקום. היא קשורה לקישוריות ולשאיפות הגבוהות ביותר של הרוח האנושית.

אוריינות רוחנית  

"אוריינות רוחנית היא היכולת לקרוא את הסימנים שכתובים בטקסטים של החוויות שלנו." (צ' ברוסט)

היא קשורה לקריאת הקדוש בחיי היום היום – בטבע, בבית, בכיתת הלימוד, בעבודה, בפנאי, במערכות יחסים….

אוריינות רוחנית אינה פרקטיקה דתית לבודדים שנחנכו אליה. היא אוריינות בסיסית לכל האנשים שמאפשרת את הקריאה והשימוש במשמעות ובקשר העמוקים יותר בכל ההיבטים של החיים. אוריינות רוחנית רווחת בקרב תרבויות ילידיות שיכולות לקרוא ולהשתמש ב"סימנים" של העולם המקודש שסביבם.

לא להיות אוריינים מבחינה רוחנית פירושו שאנו לא רואים את הרשת שמחברת אותנו עם אנשים אחרים ועם העולם הטבעי. להיות בורים מבחינה רוחנית פירושו שאין לנו גישה לשערים הפתוחים של ידע והשראה שמובילים לחיים מספקים יותר. כמו בורות בתחומים אחרים, אנו עלולים לחיות בעולם חלול יותר עם פחות הזדמנויות, משמעות מוגבלת ויכולת מופחתת ליצירת העתידים הרצויים לנו.

יהיו שירחיקו לכת ויאמרו שלהיות בלתי אוריינים רוחנית עשוי להוביל לרגשות מוגברים של העדר תכלית, ניתוק, בידוד ובדידות בעולם. (ט' מור)

לאתר Holistic Education Network – לחצו כאן.


אם ברצונכם להציע לכלול כאן הגדרה נוספת או מחקר נוסף בעניין "רוחניות", או להעיר על דף זה, כתבו לנו.