מספר פריט : 6712

מאפיינים של פדגוגיה מתבוננת (הגדרה בהתהוות…) – נמרוד אלוני, מיקי מוטולה, עמיר פריימן, יוסי בן אשר

מאפיינים של פדגוגיה מתבוננת (הגדרה בהתהוות...) - נמרוד אלוני, מיקי מוטולה, עמיר פריימן, יוסי בן אשר

מספר פריט : 6712

שש

יש דרכים שונות להסביר את האופנים שבהם הפדגוגיה המתבוננת נבדלת מן הגישה החינוכית הרווחת, תורמת לה ומשלימה אותה. הנה עוד דרך:

את הגישה החינוכית הרווחת ניתן לתאר כמיוסדת על שני עמודי תווך: הקוגניטיבי-אקדמי של הרחבת דעת ופיתוח כישורי חשיבה; והנורמטיבי-תפקודי של חִברות הדורות הצעירים למורשות התרבות והכשרתם לתפקוד יעיל במערכות החברה והמדינה. אורחות הלמידה בחינוך הרווח מקיימים זיקה הדוקה לאידיאל האובייקטיביות של החשיבה המדעית-אקדמית. לאור זאת ניכרת בהם מצד אחד חתירה לשליטה גבוהה בידע, במיומנויות ובשיטות חקר, ומן הצד השני דחיקה לשוליים של היבטים חווייתיים וערכיים כגון משמעות אישית, אחווה אנושית, שיפוט מוסרי, הגשמה עצמית, אושר אישי וצדק חברתי.

לפדגוגיה המתבוננת אוריינטציה ודגשים אחרים. ראשית, בצד ההתמקדות בקניית דעת גישה זו מייחסת חשיבות גם להרחבה ולהעמקה של המודעות למגוון ה"קולות" שבהתנסות של האדם את עצמו במעגלי חייו ולבחינת תופעות החיים על מלוא הקשרים וההקשרים הארוגים בהם. מטרת ההתבוננות היא לקחת את האדם אל מעבר להתניותיו הביולוגיות והחברתיות וליצור בו מעין בית פנימי ומרחב הגות, מקום בטוח ואינטימי לבחון את זיקותיו למהלכי חייו, להכיר את עצמיותו ולעצב אותה. שנית, היא אינה מסתפקת ביעילות תפקודית וב"שחייה עם הזרם", אלא שמה דגש מיוחד על ההיבטים הקיומיים של משמעות, רווחה נפשית, בהירות מחשבתית, הגשמה עצמית ופיתוח של רגישות אמנותית, הגותית, מוסרית, בינאישית ורוחנית. שלישית, היא אידיאליסטית: ברוח מסורות רוחניות מן המזרח והמערב היא מבקשת להשתית את חיינו האנושיים על היסודות הנאצלים של אמת (רוחב דעת ועמקות הבנה), מוסר (אחווה אנושית והוקרת מכלול הבריאה), חופש (מכפייה חיצונית ופנימית), יופי (בטבע ובאמנות) ושלום (בהרמוניה פנימית ועם הסביבה האנושית והטבעית).

 

באופן מפורט יותר, לפדגוגיה המתבוננת חמישה מאפיינים עיקריים:

  1. מדובר בגישה הוליסטית ואינטגרטיבית אשר מסרבת להפרדה הדיכוטומית בין עץ הדעת לעץ החיים, בין עובדות לערכים, בין השקפות עולם לאורחות חיים, בין הטוב האישי והטוב הציבורי, בין התפתחות אישית לשגשוג חברתי. מטרתה, במילים אחרות, היא חיים מלאים ושלמים של פליאה לנוכח מכלול הבריאה ושל התקדמות באמנות החיים. ייעודה החינוכי, הנגזר מכך, הוא לסייע לאנשים (בהוראה, הדרכה, טיפוח והעצמה) להשתמש כהלכה בכוחות הגוף, הנפש והרוח שלהם ולשזור אותם יחד לחיים אוטונומיים, מלאים, הוגנים, פוריים ומאושרים.

 

  1. מדובר בגישה רוחנית שמבקשת להתעלות מעבר לשגרת החיים של סיפוק צרכים גופניים, רכישת השכלה פורמלית, השגת פרנסה טובה ומעמד חברתי מכובד; התכוונות למימוש הפוטנציאלים האנושיים הגבוהים, וליצירת חיוניות פנימית שמחוללת משמעות, ערך ודרך בזיקותיה עם העצמי, עם אנשים אחרים ועם רבדים שמעבר לעצמי (טרנס-פרסונליים). לפיכך היא מאתגרת את עצמה בהשקפות עולם וסולמות ערכים, בהנכחה עצמית והתבוננות פנימית, במופתים תרבותיים ובפיתוח מידות מוסר, בתרגולים גופניים ונפשיים, בהשראה תרבותית ואמנותית, בפתיחות אמפתית, בקשיבות לטבע ובהתקרבות לנשגב – התנסויות מגוונות שתכליתן התעלות עצמית ודרך חיים פורייה ומשמעותית.

 

  1. מדובר בגישה קשובה למגוון קולות החיים ונקודות המבט. היא אינה אצה להתביית על סמלי ההצלחה הפופולריים, לא לחרוץ משפט וגם לא לחגוג הישג נקודתי המתעלם מהנגזרות ומההשלכות של אותו הישג על צדדים אחרים של החיים. זו התבוננות קשובה ומעמיקה – חושית, רגשית והגותית – בהוויה בכלל ובהתנסויות האישיות בפרט. והקשבה זו היא מרובת חיישנים: לקולות הפנימיים בחיי אדם – מהגוף, הנפש, המצפון, הרגש והתבונה; לקולות של אנשים אחרים בסביבות חייך; לקולות הנרטיבים התרבותיים של קהילות ועמים; לקולות הבוקעים מיצירות הגות ואמנות במורשות התרבות; ולקולות הטבע על מגוון מיניו ומערכות חייו.

 

  1. מדובר בגישה שוחרת טוב הן בהתכוונות אל הטוב שבתוכנו והן בתיקון עולם ובעשיית טוב לזולתנו. היא מונעת על ידי המאמץ לדבוק "ביסודות המעולים שבנו" (אריסטו) ומודרכת על ידי הרצון הטוב להעשיר את החיים של הכול, עד כמה שאפשר, בבריאות, ברווחה, באחווה, באהבה, בכבוד, בנדיבות, באושר, בהתפתחות ובהגשמה עצמית. אין היא נמנעת מנקיטת עמדה, אך ניכרת ב"בית הלל" של רצון טוב ובהשהיית שיפוט של צניעות, קבלה (של העצמי ושל האחר) וחמלה.
  2. מדובר בגישה הרמוניסטית שדוגלת במידתיות, התחשבות ופשרה מתוך מטרה לאפשר את הטוב הכללי של שלום פנימי תוך-אישי, שלום חברתי ובין-לאומי, צדק חברתי, וקיימות סביבתית.

 

הפדגוגיה המתבוננת אינה מתחרה בגישה החינוכית הרווחת ואינה מבקשת להחליפה, אלא מציעה לה השלמה רבת ערך של טיפוח נפשו, רוחו וזיקותיו של האדם, הגבהתן והעמקתן. חשיבות מיוחדת יש לה בימים אלה של ניכור הולך וגדל של אדם מעצמו, מזולתו ומהטבע שסביבו – יחד עם עלייה בתזזיתיות הקיומית ובמועקות הנפשיות. שזירתה של הפדגוגיה המתבוננת במערכת החינוך הקיימת, מהכשרת המורים ועד לרמת החניך, תתרום להתפתחות הפרט, החברה והתרבות בישראל, ולא רק שלא תפגע במטרות החינוכיות הקיימות אלא אף תסייע בהגשמתן.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support