מספר פריט : 3080

לויי (2009) מודעות: מוגבלת ובלתי-מוגבלת

מספר פריט : 3080

כאן נסקר רק הפרק הראשון של ספר זה. הספר מתחיל בהצעת שתי דרכים היוצאות מתוך הנפילה מן הטרנסצנדציה – או אמונה שזהו אך עניין של זמן עד שהמדע יפצח את חידת הקיום, או מחשבה מחודשת על האופן בו אנו חושבים על השפה הדתית. לויי פונה להבחנה של פול טיליך בין "מיתוסים בלתי-שבורים" ו"מיתוסים שבורים" – "סיפורים שכבר אינם נתפסים כאמיתיים מבחינה היסטורית אך משמעותם עודה מהדהדת" (עמ' 1). לויי חוקר כיצד "מיתוסים שבורים" "מצביעים לגאולה מסוג שונה: לא גאולה מן העולם אלא גאולה לתוכו. אנו יכולים לפנטז על להגיע למקום אחר שבו הכל יהיה טוב, או שאנו יכולים "להתעורר" ולהיווכח שהעולם הזה עצמו, שונה ממה שחשבנו שהוא. מה אנחנו צריכים לעשות כדי להרגיש לחלוטין בנוח, באחדות, עם החיים שלנו כאן ועכשיו?" (עמ' 1). הפתרון של לויי נמצא בהמשגת תפיסה לא-דואלית: שהיא בו בזמן צורה חדשה של חילוניות וחזון חדש של קדושה" (עמ' 1).

תפיסה בודהיסטית היא הדרך עבור לויי לאפשר הרמנויטיקה כזו, משום שהבודהיזם יישם את ההרמנויטיקה כביקורת –עצמית על תפיסותיו שלו, וכך הבנה אותן באופן טוב יותר. לויי מנמיך את המושג מודעות מהגבהים של תודעה, ומיינד, שמרמזים על יומרות טרנסצנדנטיות, והופך אותה לשם נרדף ל"תשומת לב". האחיזה היא תוצר של עצמי-אגו שהוא הבנייה פסיכולוגית/חברתית/שפתית. הוא אובייקט שמגביל את המודעות. זהו שורש האשליה. לחילופין, הארה משמעה מודעות בלתי מוגבלת. אך האגו-עצמי והחברה תלויים אהדדי. "כל זה מוביל למסלול רוחני שמתמקד בשחרור של המודעות: לומר זאת שוב, לשחרר לא מן העולם אלא לתוכו. אם העניין העיקרי הוא הדרכים בהן תשומת לב/אי תשומת לב נלכדות, המקום בו היא נתקעת הכי הרבה הוא עצמי-אגו" (עמ' 12). תשומת לב משתחררת כשאיננה נעצרת או אוחזת בדבר, כולל אמת מושגית, וכולל האמת המושגית הזאת" (עמ' 19).


I here only survey chapter one of this important book. The book begins by suggesting two paths emerging from the fall from transcendence – either the belief that science's deciphering of existence's nature is a matter of time, or a rethinking of how we consider religious language appealing to Paul Tillich's distinction between "unbroken myths" and "broken myths" – "stories no longer believed to be historically true yet still resonant with meaning" (p. 1). His book explores how "broken myths": " point to a different type of salvation or deliverance: not liberation from this world but into it. We can fantasize about going somewhere else where everything will be okay, or we can “wake up” to realize that this world is different from what we thought it was. What do we need to do to become truly comfortable with—at one with—our lives here and now?" (p.1).

His solution lies in rendering a nondual worlview:  that is at once a new version of secularity that is just as much a new vision of sacrality" (p.1). A Buddhist perspective, to Loy is the means for allowing such hermeneutic since Buddhism has employed a self-critical hermeneutic upon its own views towards its better reconstruction. Loy speaks down the concept of awareness from the heights of conceptions such as consciousness and mind suggesting transcendental pretensions, and makes it a synonym of "attention". Attachment is the product of an ego-self considered a psychological/social/linguistic construct (a mental object) that bounds awareness. This is the source of delusion. Conversely, enlightenment would mean unbound awareness.

However the makings of the ego-self and society are co-dependent. "We end up with a spiritual path that focuses on the liberation of awareness: to say it again, release not from this world but into it. If the main issue is the ways our attention/intention gets trapped, the main place it gets stuck is the ego-self" (p. 12). Attention is liberated when it does not “stop at” or grasp at any particular thing, including any conceptual truth, including this one" (p. 19).

נכתב ע"י: דייודי לויי ר..
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support