מספר פריט : 2701

חותם ווקסלר (2014). חינוך בעידן פוסט-חילוני

מספר פריט : 2701

Hotam, Y. & Wexler, P. (2014). Education in post-secular society. (Introduction to special issue). Critical Studies in Education 55(1), 1-7
מאמר זה פותח גליון מיוחד של כתב העת Critical Studies in Education המתמקד בחינוך בחברה 'פוסט-חילונית'. התמה מוצגת באופן הבא: "האתגר כעת ובעתיד הוא להציע אופק תיאורטי חדש עבור ניתוח ביקורתי של חינוך בחברה שלא תוחמת את השיח ל'מערב חילוני' או מציגה דיכוטומיות של חברה מול דת באופן המותיר את הדת מחוץ לתחום. זהו אתגר של התייחסות למה שנותר ברובו מחוץ לתחומה של החשיבה הביקורתית: היחס בין דת לחברה, בין חילון לקודש, אמונה ופעולה פוליטית, וכל זאת על מנת להשפיע על אופני כתיבה תיאורטית, אמפירית ופרקטית" (עמ' 5).

הכותבים פותחים את מאמרם בהציגם בקצרה שלוש תנועות חברתיות טרנספורמטיביות בנות זמננו: דיגיטליזציה, אקולוגיה וחזרה לדתיות אשר הומשגה כ'פוסט-חילוניות'. מושג אחרון זה עומד במוקד גליון כתב עת זה השואף לייצר שיח חינוכי הדן בתחום בעקבות העניין שנוצר בו בתחום מדעי החברה והרוח.

הכותבים מייחסים את המושג 'פוסט-חילוניות' לשני עניינים קשורים זה לזה: הראשון כרוך בשינויים חברתיים בני-זמננו הבאים לידי ביטוי ב"חזרה לדת ו/או לרוחניות" (עמ' 2). השני כרוך בהתייחסויות אקדמיות לתחום הדת והתיאולוגיה שמשקפים "את חזרת הדת לחיי היומיום בחברה" (שם). חותם ווקסלר סוקרים מספר הוגים אשר התייחסו ל'פוסט-חילוניות'. צ'ארלס טיילור (2007) למשל טען כי עידן זה הוא 'זמן שבו ההגמוניה של נרטיב העל המחלן של הזרם המרכזי יאותגר באופן הולך וגובר דרך עידן חדש של חיפוש דתי שאת תוצאותיו איש לא יכול לצפות" (עמ' 535-534).

הכותבים דנים בכך שהדואליזם דת/חילון צמח מתוך הדת עצמה על פי טיעוניהם של ובר (2003) וכהן (1972). "הדת יכולה להיתפס כחלק מעבר היסטורי, שממנו צמחה החשיבה החילונית המודרנית; אך ברגע שזו נולדה היא מייצגת 'דף חדש', קטיגוריה מנותקת מעברה". (עמ' 3). סדרה של הוגים קונטיננטליים ראו את המודרניות כנצרות מחולנת, או יהודית-נוצרית. הכותבים מציעים לפיכך שניתן לראות את קאנט והגל כמייצגים גרסאות מחולנות של קוסמולוגיה נוצרית. במצב כזה התיאולוגיה "תמיד נמצאת, בתוך המודרניות, אך בצורה שונה" (עמ' 3). כך מופיעה "דיאלקטיקה של חילון". "לא מדובר בחלוקה בינארית, אלא בדיאלקטיקה מורכבת ודינמית שמגדירה את היחסים בין המקודש למחולן בעולם מודרני/חילוני" (עמ' 3).

הכובתים מבקשים להרחיב את ההבנה של הפוסט-חילוניות דרך הצבעה על הקשרים שנזנחו על ידי הוגים מובילים אשר חקרו אותה. הם מציגים בקצרה את המאמרים המופיעים בגליון זה.

Hotam, Y. & Wexler, P. (2014). Education in post-secular society. (Introduction to special issue). Critical Studies in Education 55(1), 1-7

This paper opens a special issue of Critical Studies in Education on education in a post-secular societyIts theme is expressed as follows: "The challenge now and in the future is to offer a new theoretical horizon for critical analyses of education in a society that no longer limits discussion to a ‘secular West’ or dichotomizes society and religion, making religion the excluded term. It is the challenge of addressing what has been mostly left out by critical thought: the relation between religion and society, the secular and the sacred, faith and political action, and to engage and influence accordingly new lines of work, theoretically, empirically, and practically" (p. 5).

The authors open the paper by outlining three transformative social movements characterizing current times: digitalization, ecologism, and a return of religiosity that has been rendered based on the concept of post-secularity. The latter is the focus of this special issue that seeks to ignite an educational discourse to follow humanities and social sciences in acknowledging the depth of this social movement as it reflects on education.

The authors relate the term 'post-secular' to two interconnected topics: The first consists of changes in contemporary society reflected in "a return to religious and/or spiritual quests characterizing contemporary society" (p. 2). The second is about change in the scholarly interest in religion and theology that reflect, "the apparent return of the religious to everyday social life" (ibid.). Hotam and Wexler review some key scholars who have been describing the 'post-secular' age. Charles Taylor (2007) for examples claimed it to be "a time in which the hegemony of the mainstream master narrative of secularization will be more and more challenged as much as a new age of religious seeking, whose outcome no one can foresee’ (pp. 534–535)".

The authors acknowledge that the secular/religious dualism has emerged from religion itself following arguments made by Weber (2003) and Cohen (1972). "Religion may be grasped as part of an historical past, from which secular modern thinking was born; but once born, the secular represents a ‘clean slate’, a new historical category detached from its past." (p. 3). A series of continental scholars viewed modernity as secularized Chirstianity, or Judeo-Christianity. The authors thus propose viewing Kant and Hegel as providing secularized versions of Christian cosmology. In such case theology is "perpetually present, within modernity, although in a transfigured manner" (p. 3). Thus a "dialectics of secularization" emerges. "It is not a binary, but a dynamic, dialectical complexity which defines relations between the sacred and profane in the modern/secular world" (p. 3).

The authors seek to broaden the understanding of the post-secular by pointing to contexts that have been neglected by leading scholars that have been exploring this domain. They shortly offer an overview of the papers included in this special issue.

Cohen, H. (1972). Religion of reason out of the sources of Judaism. New York, NY: Scholars Press.

Taylor, C. (2007). A secular age. Harvard: Harvard University Press.

Weber, M. (2003). Protestant ethics and the spirit of capitalism. New York, NY: Courier Dover

Publications.

נכתב ע"י: חותם ווקסלר.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support