מספר פריט : 2580

וול (2005) טאי צ'י והפגת מתחים מבוססת מיינדפולנס בחטיבת ביניים בבוסטון

מספר פריט : 2580

Wall, R. B. (2005). Tai Chi and mindfulness-based stress reduction in a Boston public middle-school. Journal of Pediatric Health Care, (19)4, 230-237

מאמר זה מתאר פרוייקט ששילב טאי צ'י והפגת-מתחים מבוססת-מיינדפולנס כתוכנית חינוכית בת חמישה שבועות שיושמה עם 6 בנות בכיתה ו' ו 5 בנים בכיתה ח' בחטיבת ביניים בעיר בוסטון. דיווחים מתלמידים שלמדו בתוכנית מגלים כי הם חוו "רווחה, רגיעה, הרפייה, שינה טובה יותר, הפחתה בתגובתיות-יתר, מודעות עצמית, ותחושת בין-חיבוריות ותלות-הדדית עם הטבע" (עמ' 230).

וול מתאר את ההבדלים בין טאי-צ'י להפגת-מתחים מבוססת מיינדפולנס. שתי הפרקטיקות מבקשות להשיג תוצאות דומות אך מציעות תרגול שונה. טאי-צ'י מזמן פחות אפשרויות התאמה לגילאים שונים. וול מתאר את האופן בו לימד תרגולים אלה ומדגיש שהשעור הוצע כאפשרות ולא כחובה. התלמידים יכלו לבחור לא להשתתף בשעור. עניין זה מהווה תרגול חשוב באי-שיפוטיות עבור המורה עצמו ועבור הקבוצה.

וול מתאר את השעורים בזה אחר זה ואת השילוב של הפגת-מתחים מבוססת-מיינדפולנס, מדיטציה עם קואן, אכילה מודעת, התבוננות בנשימה ועוד. השעורים לוו בדיונים על התפקיד של מדיטציה כמפוגגת תחושת נפרדות, אודות הטבע של תשומת הלב, ואודות האופי הגופני של תרגול טאי-צ'י (עמ' 234). הוא מתאר את חוויית התלמידים ומציע מספר הבחנות חשובות שקשורות בציפיות המורה: "המורה/מדריך צריך לקחת בחשבון ששליטה בתרגול מיינדפולנס ובמיומנויות של טאי צ'י עשויים להיות חשובים פחות מאשר שליטה ביכולת להציע לילדים אפשרות לחוות חוויית מיינדפולנס. שליטה זו משמעה שהמדריך יתרגל בעצמו את המיומנויות הללו באופן יומיומי עם כוונה לראות ולחוות את החיים באופן אחר. מתוך תרגול אישי זה עולה הרצון ליישם את מה שמתגלה בתרגול בענייני היומיום. היישום הזה הוא מה שהמדריך מלמד" (עמ' 236). וול מציע מספר הצעות באשר לשילוב של הפגת-מתחים מבוססת-מיינדפולנס עם תרגול קונטמפלטיבי אחר, ומציין תרגול pushhands של טאי-צ'י. זהו תרגול בזוג "שמאפשר לתלמיד ללמוד משא-ומתן לא אלים עם מי שמתנגד לו, בלי להפוך לקורבן" (עמ' 236).

רוחניות? : וול מעגן את תפיסתו במושג של מודעות עצמית ובתפיסת הבין-חיבוריות של טיק נאט האן. הוא מתייחס לאי-שיפוטיות כמעלה מהותית.


This article describes a clinical project that combined tai chi (TC) and MBSR as a 5-week educational program applied with 6 6th-grade girls and 5 8th-grade boys in a Boston inner-city middle school. Reports from students at the end of the program suggest that they experienced: "well-being, calmness, relaxation, improved sleep, less reactivity, increased self-care, self-awareness, and a sense of interconnection or interdependence with nature." (p. 230)

Wall discusses the differences between TC and MBSR that seek to enhance similar outcomes yet offer different practices with TC being less adaptable to different ages. Wall describes how he taught these practices and stressed that this was a voluntary class. The children could choose not to participate in a session. This in itself presents a practice in non-judgment for the instructor and for the rest of the group.

Wall describes the sessions one by one employing diverse MBSR techniques including Koan meditation, mindful eating, breath-following and other. Lessons were accompanied by discussions on the role of meditation as dissolving a sense of separateness, on the nature of intention and its embodied aspects within TC (p. 234). He describes student's experiences and makes a number of important observations concerned with teacher expectations: "The teacher/facilitator should keep in mind that mastery of mindfulness training and TC skills are perhaps less necessary than a working command of the skills in providing children a facilitated experience similar to this study. A working command means that the facilitator personally practices these skills daily with an intention to see and experience life directly. Out of this personal practice arises a desire to apply what one discovers to the common mundane instances of life. It is this application that the facilitator teaches" (p. 236). Wall then makes a number of suggestions concerned with the possibilities of combining MBSR with other contemplative practices and mentions TC push hands as a dyad exercise that: "provides learning to negotiate an adversary nonviolently without becoming a victim." (p. 236).

"Spirituality?": Wall appeals to self-awareness and to Thich Nhat Hanh's conception of inter-connectedness, and refers to non-judgmentalism as an important virtue.

נכתב ע"י: טאנג וואנג.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support