מספר פריט : 1926

הארט (2004) פתיחת התודעה הקונטמפלטיבית בכיתה

מספר פריט : 1926

Hart, T. (2004). Opening the contemplative mind in the classroom. Journal of Transformative Education, (2)1, 28-46 page numbering follow this link:
http://mindfuleducation.org/Hart_Opening_Contemplative_Mind.pdf

זהו אחד המאמרים המצוטטים ביותר בתחום. הוא כתוב היטב ומומלץ מאוד לקריאה.

הארט מגדיר קונטמפלציה כ:"דרך ידיעה שלישית שמשלימה את הידיעה הרציונאלית והחושית" (1). התודעה הקונטמפלטיבית מונגשת בדרכים שונות כמו הגיגה, שירה ומדיטציה. אלו מכוונות: "להשקיט את הפטפטת התמידית של המיינד ולפתח יכולת ערות עמוקה, ריכוז ותובנה" (1). המשותף לפרקטיקות אלו הוא "תודעה לא ליניארית שמזמינה פתיחה פנימית של המודעות" (1). פתיחה זו מולידה תהליכי שינוי בתחושת העצמי שלנו ובתפיסתנו את העולם. הארט מתאר את הגיוון של ידיעה קונטמפלטיבית וטוען כי היא הוצאה אל מחוץ לבית הספר. הוא טוען כי: "פתיחת התודעה הקונטמפלטיבית בכיתה איננה תרגול דתי אלא שאלה אפיסטמית. היא קשורה בכיצד אנו יודעים ולא באיזה סוג ידיעה אנו נותנים לאחרים" (2). היא "כוללת את היכולת הטבעית של האדם לדעת דרך שקט, התבוננות פנימה, מחשבה עמוקה,  עדות לתכני התודעה וכו'. גישות אלו מפתחות טכנולוגיית ידיעה פנימית שאיננה מחייבת כל דוקטרינה דתית" (2). בעיני הארט אנו מרמים את תלמידינו אם איננו כוללים ידיעה מסוג זה בקוריקולום בהינתן השפעותיה על איכות חיינו, על יכולת הריכוז ועל הלמידה.

שתי דרישות מהותיות עומדות בפני ההצדקה של קונטמפלציה בחינוך: "א. עדויות לכך שקונטמפלציה תורמת למטרות חינוכיות בנות-זמננו. 2. מגוון של שיטות חילוניות פשוטות שניתנות ליישום בכיתה בסיטואציות שונות" (2). הארט מתייחס לאלמנט הראשון בהביאו עדויות להשפעות פיזיולוגיות של מדיטציה. הוא מדגיש, עם זאת, את הצורך לראות מעבר לאינסטרומנטליות. "רוב הפרקטיקות הקונטמפלטיביות המסורתיות מדגישות ערות ברגע הנוכחי, וטוענות לערך האינהרנטי לחוויה כפי שהיא ניתנת ולא דווקא לתוצאות משנה כמו ציונים גבוהים יותר. התועלת העדינה יותר שבהשקטת התודעה ומודעות רחבה הם ממשיים אך קשים יותר לכימות. בסופו של דבר, שינויים אלו הם בעלי המשמעות הרבה  יותר מבחינת תהליכי שינוי של הלומד והלמידה" (5).

פדגוגיה: הארט מתאר פדגוגיות רבות הנותנות מענה לדרישה השנייה שהציג. אלו כוללות מודעות לנשימה ולגוף, דמיון מודרך, אומנות ההגיגה, הקשבה עמוקה ועוד. הארט מציע מספר הצעות לגבי האופן בו ניתן לשלב פדגוגיות אלו בבית הספר. הוא טוען כי ילדים הם קונטמפלטיבים טבעיים, כך שאיננו מוסיפים כאן משהו חדש לחייהם. מדובר בהמשך ישיר לפעילות שהיא טבעית להם במקום לחסום זאת באמצעות קוריקולום שמדכא פעילות כזאת.


This paper is often cited throughout the literature. It is a highly recommended one, especially concerning its elaborate pedagogical section, and its focus on children.

Hart defines contemplation as: "a third way of knowing that complements the rational and the sensory." (p. 1). The contemplative mind is accessed by means of different approaches including pondering, poetry, and meditation. These are designed to: "quiet and shift the habitual chatter of the mind to cultivate a capacity for deepened awareness, concentration, and insight." (p.1). The common denominator of these practices is: "a distinct nonlinear consciousness that invites an inner opening of awareness." (p. 1). This opening leads to a transformation of our sense of self and our perception of the world. Hart points to the broad diversity of contemplative practices and describes the way in which contemplative knowing has been elbowed outside of schools. He suggests that: "opening the contemplative mind in schools is not a religious issue but a practical epistemic question. It is about how we know, not about what knowledge we are giving others." (p.2) It "simply includes the natural human capacity for knowing through silence, looking inward, pondering deeply, beholding, witnessing the contents of our consciousness, and so forth. These approaches cultivate an inner technology of knowing and thereby a technology of learning and pedagogy without any imposition of religious doctrine whatsoever." (p. 2). For Hart we would be cheating our students if we exclude contemplation from the curriculum given an account of their contribution to well-being, concentration and learning. (p. 2)

There are two requirements to be met to justify contemplation in education: 1) evidence that contemplation addresses concerns of contemporary education. 2) "A range of simple, secular methods that are adapted to classroom situations". (p. 2). Hart addresses the first requirement demonstrating evidence of the physiological effects of meditation on diverse educational goals, and linking physiology to our emotional and mental functioning. Concomitantly Hart emphasizes the need to see beyond instrumentalization: "most traditional contemplative practice emphasizes present-moment awareness and the intrinsic value of the experience rather than secondary outcomes such as improved grades or behavior. The more subtle benefits rooted in stillness of mind and expanded awareness are real and essential but more difficult to quantify. In the end however, it is these subtle shifts that may have the most potential for transforming the learner and the quality of learning." (p. 5)

Pedagogy: Hart describes several pedagogies he applies in response to his own posing of the requirement of secular practices that can be adapted to school settings. These include guided body and breath awareness, deep listening, "The art of Pondering", "A wisdom walk". Hart then makes a number of suggestions concerned with how to invite the contemplative mind in to the classroom. Hart views children as natural contemplatives, thus incorporating contemplative pedagogies introduces nothing new to their lives. It rather allows them to continue an activity that is natural to them, rather than block this tendency through a curriculum that tends to repress it.

נכתב ע"י: הארט ת.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support