מספר פריט : 1439

אֶרְגַז (2013, בדפוס) דיקארט ב"עמידת ראש": הצגת "פדגוגיה מונחת גוף"

מספר פריט : 1439

Ergas, O. (2013, forthcoming). Descartes in a 'headstand': Introducing 'Body-oriented pedagogy'. Paideusis Special Issue on Contemplation and Education

מאמר זה הוא המשכו של המאמר הקודם בהדגימו את מקומו של הגוף בחינוך קונטמפלטיבי. המאמר מסביר "פדגוגיה מונחת גוף" בהתבסס על "מיינדפונס מגולם בגוף" (ג'ונסון, 2000). מושג אחרון זה מתאר מצב בו אדם שוהה ברמה הטרום-מושגית של התחושות הגופניות. "פדגוגיה מונחת-גוף" היא ההוראות המביאות אדם לשהות ב"מיינדפולנס מגולם בגוף". במאמר זה ארגז מדגים "פדגוגיה-מונחת גוף" באמצעות התנוחה היוגית כפי שמנתחה ב.ק.ס איינגאר (2005). הוא מסיים בטיעון המדגים מדוע פדגוגיה כזו יכולה להיות משולבת הן בקונטקסט של חינוך "רוחני" והן בקונטקסט "לא-רוחני".

ארגז טוען שהמוטיבציה לכתיבת המאמר נובעת מהניסיון להרחיב את מקומן של פרקטיקות קונטמפלטיביות בחינוך. "פרקטיקות קונטמפלטיביות הן רבות ושונות, אך בכל מקרה אנו חייבים להבין היטב מהו התהליך החינוכי שהן מחוללות אם ברצוננו להצדיק את מקומן בתוכנית הלימודים. כלומר אם ברצוננו לשלב יוגה, טאי צ'י, מיינדפולנס, תפילה, דמיון מודרך, הליכה בטבע או פרקטיקות קונטמפלטיביות אחרות, תיאוריה של תוכניות לימודים לא יכולה להסתפק בשאלה מה הן תוצאות התרגול. הכרח שהיא תענה על השאלה כיצד לומדים מהן." (2). לפיכך ארגז פונה להצגה מפורטת של היוגה הקלאסית והמושגים העומדים בתשתית האימון בתנוחה היוגית. בעוד שהתנוחות הן אך אחד משמונה אלמנטים המהווים את האימון השלם שפטנג'לי מציג, ארגז מתחקה אחר ב.ק.ס. איינגאר המדגים את המהלך החינוכי המגולם בתנוחה. היוגה הקלאסית מתארת שלושה מרכיבים של המיינד – המיינד הנמוך(manas), המיינד הגבוה (buddhi) ויוצר-האני (ahamkara). האחרון הוא הפונקציה שהופכת את חוויותינו לאישיות, ויוצרת את התשתית לזיהוינו העצמי. ארגז מתאר כיצד תרגול ראוי יכול להוביל את המתרגל למצב שבו הגוף הופך המקור ליציבה נכונה. תהליך זה מתחולל כאשר המתרגל מפתח את המצב של מיינדפולנס מעוגן-גוף. זוהי העדפה של נקודת מבט פנימית על הגוף על פני נקודת מבט חיצונית שכוללת רעיונות שונים מונחי-אגו שהמתרגל משליך על גופו מבחוץ. פיתוח מיינדפולנס מעוגן גוף מייצר חינוך בהווה ואל ההווה המיושם לאחר מכן בחיים.

ארגז מציע טיעון המדגים כיצד "פדגוגיה מונחת-גוף" יכולה לשרת הן קוריקולום "רוחני" והן קוריקולום "לא-רוחני" ובכך היא פונה לאוכלוסיות שונות בעלות עמדות שונות, כל אחת לפי דרכה. טיעונו העיקרי הוא שמצב של מיינדפולנס מעוגן בגוף הוא מצב טרום-מושגי של תחושות בלבד. מצב מעוגן-הווה וגוף זה, אדיש לכל מושג לגבי רוחניות, משום שגם מושג הרוחניות עצמו הוא מושג מילולי שהתרגול מבקש לדחות. המושג "רוחניות" עשוי אף "לסבך" ולסרבל את האימון משום שהוא כופה עליו זהות מסוימת. ארגז מתחקה אחר צ'וגיאם טרונגפה וטוען שהזיהוי של האימון כ"רוחני" עשוי להוסיף עוד זהות אגוצנטרית שהמתרגל בסופו של דבר יצטרך להסיר מעליו. ניתן אם כך אולי להזדהות עם התחושות בלבד, ולוותר על המושג. מאידך אין התרגול שולל את האפשרות הרוחנית כמהלך רעיוני.


This paper follows the previous one (Ergas, 2012) as it elucidates the role of the body in contemplative education. It introduces 'body-oriented pedagogy' based on the concept of ’embodied mindfulness' (Johnson, 2000) explained as a state in which one dwells in the pre-conceptual level of bodily sensations. 'Body-oriented pedagogy' consists of the ways in which a student is instructed to dwell in ’embodied mindfulness'. In this paper Ergas exemplifies 'body-oriented pedagogy' by the yogic posture as analyzed by B.K.S. Iyengar (2005). He then proposes an argument as to this pedagogy's advantage in lending itself both to 'spiritual' and to 'non-spiritual' educational settings.

Ergas claims the motivation for this paper lies in broadening the conception of contemplative practice in the curriculum. "Contemplative practices are many and varied; nevertheless we must provide an elaborate understanding of the educational process they invoke if we wish to justify their place within the curriculum. That is, if we wish to incorporate yoga, taiqi, mindfulness practice, prayer, guided visualizations, nature walks or other forms of contemplative practice our curriculum theory cannot settle for accounts of what the effects of such practices are. It must also address the question how one learns by practicing any one of these practices." (p. 2). Thus Ergas turns to elaborate classical yoga concepts that underlie the practice of postures. While postures constitute only one of eight components of classical yoga's path, Ergas follows renowned yogi B.K.S. Iyengar in revealing the educational aspects of this body-oriented practice. Classical yoga treats the mind as consisting of three components: a lower mind, a higher mind and an I-maker, the latter being the function that personalizes our experiences, and constituting the source of our identification. Ergas describes how proper practice leads the practitioner to a state in which the body becomes the source for proper alignment at the expense of a 'lower mind'. This process is invoked once the practitioner cultivates the ability to become mindful to his body, at the expense of external points of view on his body. The latter can involve ideas that the practioner might have about performing postures properly, yet these ideas are ego-based, and therefore yield improper practice. Ergas then claims that cultivating the skill of ’embodied mindfulness' fosters 'education in presence' as the fruits of the practice are manifested in life situations.

He then offers an argument that renders 'body-oriented pedagogy' as lending itself both to 'spiritual' and to 'non-spiritual' tendencies thus catering to diverse educational settings and inclinations. His main argument in this respect is that the state of ’embodied mindfulness' is pre-conceptual and consists of dwelling in sensations. This present-moment-body-dwelling is indifferent to the concept of spirituality for it is pre-conceptual. The term spirituality in this sense encumbers the practice unnecessarily for it imposes a concept over a state that is pre-conceptual. In addition Ergas, follows Chogyam Trungpa and claims that the term 'spirituality' may also add unnecessary cargo to the practice, as it imposes an additional ego-based identity that the practitioner may have to work through to dissolve.

נכתב ע"י: ד"ר אורן אֶרְגַז.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support