מספר פריט : 8653

אהימסא

אהימסא

מספר פריט : 8653

  קהלי יעד
כיתות י יב
מבוגרים
  שיוך תרבותי
מסורות אסייתיות ניו אייג פילוסופיה
  מילות מפתח
אהבה  ]  [  אחריות  ]  [  אלימות, כח  ]  [  חמלה, רחמים, רחמנות, טוב לב  ]  [  מנהיגות  ]  [  פרטי וקיבוצי, יחיד וחברה/ קבוצה  ]  [  תיקון עולם  ]  

אַהִימְסָא היא עיקרון כולל. אנו בני תמותה חסרי ישע הלכודים בלהבות ההִימְסָא (אלימות). עצם חייו של האדם- אכילה, שתייה ותנועה- מערבים בהכרח מידת מה של הִימְסָא, הרס חיים, אפילו מזערי. לפיכך, חסיד אַהִימְסָא הוא זה אשר כל פעולותיו נובעות מקַרוּנָה (חמלה), הוא נמנע ככל יכולתו מהרס של היצור הזעיר ביותר, מנסה להצילו, ובכך שואף ללא הפסק להשתחרר מהטבעת הקטלנית של הִימְסָא. ריסונו העצמי וחמלתו יגדלו בהתמדה, אך לעולם לא יוכל להשתחרר לחלוטין מבחינה חיצונית, מהִימְסָא.

ובנוסף, מאחר שאחדות כל החיים היא ביסוד האַהִימְסָא, טעותו של אחד אינה יכולה שלא להשפיע על הכל. וכך האדם אינו יכול להיות חופשי לגמרי מהִימְסָא. כל עוד הוא ממשיך להיות יצור חברתי, הוא אינו יכול שלא להשתתף בהִימְסָא, המצויה בעצם קיומה של החברה. כאשר שתי אומות נלחמות תפקידו של חסיד אַהִימְסָא לעצור את המלחמה. …

מנקודת מבט של אַהִימְסָא איני מבחין כלל בין הלוחמים ללא לוחמים. מי שמתנדב לשרת חבורת פושעים מאורגנים כנושא כליהם או כשומר שלהם בעת שהם עסוקים בענייניהם, או כאח המטפל בהם כשהם פצועים, שותף באותה מידה כמו פושעים עצמם. באותו אופן, אלה המגבילים עצמם לטיפול בפצועים בקרב אינם יכולים לפטור עצמם מאשמת המלחמה.

מתוך: אוטוביוגרפיה או סיפור ניסויי עם האמת. מאת: מ.ק. גנדהי.  תרגום: ינץ לוי


הערות:

ההבחנה הראשונה והמעניינת של גנדהי בקטע זה היא שגם חסיד אי-האלימות, מעצם היותו חלק מהמארג הסבוך של החברה והעולם לוקח חלק באלימות. זו היא נקודה חשובה שלעיטים קרובות אנו שוכחים אותה. למשל, אנו משלמי המיסים, משלמים למדינה כסף בכדי להיפטר ממי השופכין שלנו. מי השופכין מועברים ברובם לים, שם הם פוגעים במבנים האקולוגים שלו ואף מובילים להרס של החיים הימיים. דוגמה זו הינה אחת מיני רבות אחרות לאופן בו אנו שותפים לאלימות שמייצרת חברה. לכן, מזכיר לנו גנדהי אנו צריכים להיות ככל יכולתנו קשובים לבעיתיות זו ולצמצם את האלימות הישירה שאנו יוצרים ובמידת האפשר גם את העקיפה.

גנדהי מצביע על האחריות האישית שלנו לאלימות שיוצרת החברה שאנו חיים בה ובאופן כללי חברת המין האנושי. מה היא גבולות האחריות האישית? אם המדינה שבה אני חי/ה מוכרת נשק לאזורים בעולם בהם מתרחשת מלחמה היא אחריותי ופעולה אלימה שלי? כמובן, שככל שאדם מתקרב להתרחשות המלחמה הקשר הישיר שלו אליה ברור יותר והפעולה האלימה נדבק בו באופן גס יותר. מה שנשאר לעשות טוען גנדהי, מבלי קשר למידת המעורבות של האדם הפרטי בפעולה האלימה בהווה, זה לתרגל אי-אלימות ולשאוף אליה עד כמה שניתן, בכל רגע ורגע.

  קהלי יעד
כיתות י יב
מבוגרים
  שיוך תרבותי
מסורות אסייתיות ניו אייג פילוסופיה
  מילות מפתח
אהבה  ]  [  אחריות  ]  [  אלימות, כח  ]  [  חמלה, רחמים, רחמנות, טוב לב  ]  [  מנהיגות  ]  [  פרטי וקיבוצי, יחיד וחברה/ קבוצה  ]  [  תיקון עולם  ]  
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support